אומנות הציור

הציור נחשב למדיום הפופולארי והוותיק ביותר, ועדויות לו קיימות במערות ברחבי העולם מלפני כ-40,000 שנה, הרבה לפני התפתחות השפות הכתובות.

למעשה כמעט כל חומר יכול להוות משטח לציור, מסלעים וקירות מערות דרך קירות מבנים מעשה ידי אדם, עבור בעץ, בדים שונים, ניירות, קלף, עורות (חיות ובני אדם), מתכות, זכוכית, ועד חומרים לא-אורגניים כגון סוגי פלסטיק או תרכובות סינתטיות. גם סוגי הפיגמנטים רבים – דיותות, פיגמנטים טבעיים מן הצומח, החי והדומם (גירים, פחם), פיגמנטים סינתטיים, פיגמנטים מבוססי שמן, מים, טמפרה ועוד.  אופני הנחת הצבע מגוונים אף הם, ממריחה ביד ועד התזה או צביעה רובוטית, כשבאמנות משתמשים בעיקר בסוגים שונים של עפרונות ועטים, גירים, מברשות ומכחולים, ואמצעי מריחה, הנחה, התזה וריסוס ידניים, מכניים ואף אוטומטים. הנושאים, הסגנונות והטכניקות של הציור הן אינסופיות, ומבטאות לרוב רוח של תקופה, חברה, מקום ותרבות ספציפית. 

הציור כיום מוגדר תחת הקטגוריה ‘אמנות פלסטית’.

עם השנים התפתחו לא מעט סגנונות ציור שונים, דומים אחד לאחד. כל אמן שואף מסגנונות אלו השראה ולפיכך מחליט איזה סגנון הוא ירצה לצייר.

במאמר זה אתמקד בסגנונות הציור שלי ובכוחו של הציור.

חווית הציור שלי מושפעת מאמנים ומיצירותיהם, הם עזרו לי לגבש את האמנית שבתוכי.

לאחר כמה שנים בתחום הציור מצאתי את עצמי מציירת בסגנון ציורי נוף, ציורי חיות, ציורי קולאז’, ציורים אבסטרקטיים ופורטרטים. ברצוני להרחיב על סגנונות אלו וכיצד הם השפיעו עליי בתור אמנית.

סגנונות הציור שלי:

  1. ציורי נוף – סגנון זה מתבטא כסגנון דיי דינמי, ניתן לצייר במגוון של טכניקות וחומרי עבודה. סגנון זה מרכיב אלמנטים חזותיים בעלי צורה ברורה, אך ניתן להפשיט את צורתם. כל מיני צורות נוף יכולות להכיל מנעד רחב של רגשות: הוריקן, למשל, יצביע על סערה פנימית, ים סוער, שקט, עם גאות או שפל. זהו אחד מסגנונות הציור האהובים עליי משום שאני מביעה בהם את רגשותיי. גם לציורי החיות שלי אני מוסיפה אלמנטים ברקע של נוף במגוון טכניקות וחומרי ציור.
  1. ציורי קולאז’ – יצירת אמנית הנעשית על ידי צירוף של חומרים שאינם פיגמנט ושל אובייקטים על גבי מצע שטוח. מקור המילה בפועל הצרפתי Coller – להדביק.  הקוקולאז’אז’ איפשר שימוש בחומר אחר – גזיר עיתון, ציור מוכן, בדל סיגריה, פיסת בד, חבל, תצלום, כפיס עץ, פסולת – וצירופו למשטח, לרוב ביחד עם פיסות חומרים או אובייקטים אחרים, ולפעמים בנוסף או לצד ציור או רישום. טכניקת ההדבקה-הצרפה על משטחים אמנם ידועה כבר באמנות הסינית העתיקה, בהוספת עלי זהב לציורים גותיים, ובאלבומי צילום מוקדמים במאה ה-19, אבל מתחילת המאה העשרים הפך למתודת עבודה עקרונית, המזוהה כאחד המהלכים המרכזיים של האמנות המודרנית והאוונגרדית. בין אמני הקולאז’ המרכזיים נמנים: פיקאסו, בראק, דושאן, ריצ’ארד המילטון.
  2. ציורים אבסטרקטיים אמנות מופשטת (או אומנות אבסטרקטית) היא אמנות בה אין אובייקטים או פיגורות מזוהות. אמנות זו מתרכזת בביטוי של ערכים אמנותיים כגון צבע, צורה, מרקם, קומפוזיציה וכדומה. יש וביטוי זה הוא הפשטה וצמצום של “שפת האמנות” לצורותיה הבסיסיות.משמעות השם של האמנות המופשטת ניתן מכיוון שבציור והפיסול המופשט העיקר הוא הצבעים והם מתפשטים על כל השרבוט בדרך כלל. מקורה של האמנות המופשטת הוא בתחילת המאה ה-20, בעבודתו של הצייר וסילי קנדינסקי אשר העמיד את ביטוי הרגש, בעזרת מחוות ציוריות, כערך העליון של האמנות. ציוריו שאבו מן הצורות בטבע והיוו מעין הפשטה ציורית שלו. את ציוריו השונים כינה קנדינסקי בשם ‘קומפוזיציות’. בכך שאף להדגיש את הניסיון שלו לנתק את הציורים ממקור ההשפעה הוויזואלי שלהן ולהשאיר אותם כחיבור ויזואלי של מרכיבים שונים.
  3. פורטרטים דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם. דיוקנאות מציגים לרוב את פלג הגוף העליון ובדרך כלל אינם מקושטים מאוד. מטרתם היא להציג את החזות הכללית של האדם, ולעיתים להוסיף לו תובנה אמנותית לגבי אישיותו. הדיוקן המפורסם ביותר בעולם הוא פרי מכחולו של לאונרדו דה וינצ’י, המכונה המונה ליזה. כאשר אדם יוצר דיוקן של עצמו, מכונה היצירה דיוקן עצמי. רבות מיצירותיו המפורסמות של רמברנדט הם הדיוקנאות העצמיים שלו.

 

ביבליוגרפיה:

בסיס לאמנות ותרבות – ציור

בסיס לאמנות ותרבות – פורטרט

ויקיפדיה – ציור

ויקיפדיה – אומנות מופשטת

 

כתיבת תגובה