אי ודאות

בתאריך 21.02.2020 התפרצה מגפת הקורונה בישראל, מאז היא הספיקה לשבש לכולנו כמעט את כל מה שהכרנו. מה לא השתנה? שיגרת החיים הרגילה הפכה למוגבלת עם הנחיות לא ברורות. שגרת החיים המוכרת לנו בין רגע נעלמה והתחלפה בשגרה מלאת שינויים דינמיים: הסגרים על מנת להשטיח את העקומה, הגבלות תנועה שלא זכורות בכל תולדות היסטוריית מדינת ישראל, חבישת מסכה שתהווה מגן לחיידקים שנפלטים מהפה ומהאף, בחום הישראלי – זה מאוד קשה!!!

המגפה הביאה איתה שינוי כפוי על האוכלוסייה האנושית העולמית, וביניהם הישראלים. שינויים כפויים תמיד יתקבלו בחוסר ברכה, התנגדות, ולפעמים קבלת החלטות שגויות שיובילו לניהול שגוי.

השינוי הכפוי מתבטא בחוסר שליטה שאליו מתווספת בדרך כלל אי ודאות.

השינוי בשגרת החיים שנכפתה עקב הקורונה, גורמת לרבים מאתנו לחיות במציאות חיים אשר מפרה את האיזון הנכון ובהתאם, מביאה עמה קשיים ואתגרים אשר יכולים להתבטא בדרכים שונות שביניהן עצבנות והיקלעות לעימותים עם בני המשפחה הקרובים, עלייה בסימפטומים של דיכאון וחרדה, הסתגרות והימנעות רגשית וכן הלאה.

ההגדרה הבסיסית של אי ודאות היא מציאות שבה המובן מאליו מוטל בספק, אולם כפי שנראה להלן ישנם סוגים שונים של אי ודאות.

המציאות של המאה ה-21, המשלבת האצה של המגמות הגלובליות והדיגיטליות, וכן התנאים של מגפת הקורונה הופכים את אי הוודאות לאחד מן הסממנים המרכזיים של הניהול בתקופה הנוכחית.

חוסר הידיעה עשוי לנבוע מסיבות חיצוניות או פנימיות:

• חוסר ודאות בשל סביבה לא יציבה או משתנה – מגמות ותהליכים המתחרשים מחוץ לארגון, לאוכלוסייה או בתוכם, אבל לא בשליטתנו מייצרים אי וודאות. מציאות שמשתנה באופן מהיר לא מאפשר לייצר צפי באופן המקשה על התכנון וההיערכות.

• חוסר וודאות פנימי בשל תהליכים שיוצאים מאיזון – תהליכים מואצים שמתחרשים בתוך הארגון, האוכלוסייה כמו – אתגרי כ"ח בעצימות גבוהה (חוסר שביעות רצון מתפשטת), אתגרים גדולים הנובעים מהצלחה/כישלון ביעדי החברה עשויה לייצר התמודדות עם אתגר בקנה מידה שהחברה טרם עמדה בו – למשל האתגר של מדינת ישראל במלחמה מול נגיף הקורונה.

בנוסף, חוסר הודאות כתופעה קוגניטיבית נובעת גם מיכולת העיבוד האיטית שלנו כבני אדם. קצב אירועים ושינויים גבוה מקשה לייצר הבנה של הסיטואציה ופעלה נכונה למולה.

אחד הדברים המרכזיים אשר הקורונה מביאה איתה הוא חוסר ודאות הן בנוגע לעתיד הקרוב והן בנוגע לעתיד הרחוק, אשר ככל הנראה יושפע מהצב הנוכחי. אי ודאות וחוסר שליטה תמיד קיימים בחיינו אך מרבית הזמן, כדי שנוכל לתפקד ללא הפרעה משמעותית, אנחנו שמים בצד את המודעות לכך (למשל, מתי לאחרונה חשבת עם צאתך לעבודה על האפשרות להיפגע בתאונת דרכים?). הקורונה, על שינויי השגרה והחשיפה התקשורתית הנלווים לה, אינה מאפשרת לנו להמשיך להגן על עצמנו מהכרה בחוסר השליטה והודאות המלווים את חיינו ובמובן זה, הקורונה גוזלת מאתנו את אחד ממנגנוני ההגנה המאפשרים לנו לתפקד ללא הצפה של חרדה.

היבט זה יכול להיות משמעותי במיוחד עבור אנשים אשר יצירת תחושה של שליטה מהווה מנגנון מרכזי בנפשם. כך, למשל, האדם המכונה בעגה היומיומית "קונטרול פריק", המנסה למתן את חרדתו וחוסר הודאות שלו באמצעות שליטה מוגברת בעצמו ובסביבתו, עשוי למצוא עצמו חרד במיוחד כאשר נכפים עליו חוסר ודאות, החלטות "מלמעלה" ושינויי שגרה שלא הוא עצמו בחר בהם

כפי שבשגרת היומיום אנחנו מסיטים רב הזמן מחשבות על חוסר השליטה וחוסר הודאות המלווים את חיינו, כך אנחנו מרחיקים מהמודעות מחשבות על היותנו בני תמותה ועל האפשרות לאובדן של יקירנו. הקורונה, ולא פחות מכך הפאניקה והתחזיות השחורות אשר מופצות באמצעי התקשורת ובמדיה הלא פורמלית, מפגישות אותנו בעוצמה עם אפשרויות של אובדן ואלו מציתות פחדים עמוקים הנוגעים לאובדן ומוות.

אז.. איך מתמודדים?

עד כאן, דנו באופן בו משבר הקורונה והשלכותיו על השגרה שלנו עשויים להוות טריגר להתעוררות פחדים וקשיים רגשיים שלאו דווקא קשורים ישירות לקורונה עצמה. לכן, אחד מהיבטי ההתמודדות הראשונים הוא ניסיון לזהות האם המתח והקשיים המתעוררים בתקופה זו הם תגובה טבעית ומתונה למצב או "תגובת יתר" אליו. 

במידה וקיימת רמה גבוהה של חרדה, מצוקה, דיכאון או פגיעה בינאישית, יש סיכוי סביר שמשבר הקורונה נוגע בהיבטים רגשיים הדורשים מענה ועיבוד. במצבים אלו, כדאי לפנות להתייעצות ראשונית (אונליין כמובן!) עם איש מקצוע, ולחשוב האם יש צורך בסיוע מקצועי ואם כן- האם יש צורך בהתערבות מיידית קצרה ונקודתית אשר תקל על ההתמודדות הנוכחית, או בהתערבות טיפולית מתמשכת.

מעבר לכך, כדאי להקפיד על מספר היבטים:

• פרופורציות – חלק מהחרדות שעולות יכולות שלא להיות מותאמות למציאות ולגרום ללחץ מיותר. חשוב להזכיר לעצמינו כי חלק מהדברים שאנו חווים עוד הרבה אנשים בארץ ובעולם חווים גם אם זו חרדה כלכלית, בריאותית וכו'.

• שמירה על קשרים – הקפידו לשמור על קשר וירטואלי עם מגוון רחב של קרובים, קולגות וחברים כדי לשמר את תחושת השייכות, ההמשכיות והקרבה.

• שמירה על מרחב אישי – נסו לקחת לעצמכם מרווחי נשימה, גם אם מדובר במרווחים קצרים המתמצים בכוס קפה בחדר נפרד.

• כדאי להזכיר לעצמנו שוב ושוב את ההבחנה בין המתח והקושי הממשיים ל"תגובת יתר" רגשית, ובמידה ומזהים "תגובת יתר"- לסמן לעצמנו את הפער בינה לבין מצב ממשי של סכנה.

 ביבליוגרפיה:

דואלוג

בטיפולנט