בשנים האחרונות המילה חרדה עולה יותר ויותר לשיח ולמודעות של בני האדם בעולם המערבי.
חרדה מוגדרת כהפרעה נפשית כתוצאה ממנה סובל באדם מכמה קשיים, שמתבטאים בתסמינים גופניים, פסיכולוגיים וקוגניטיביים שבבסיסם תחושת פחד עזה ומשתקת. חרדה שונה מפחד. היא כוללת הופעת סימנים מוגזמים במידה רבה לנוכח האיום המציאותי. הסימפטומים מגבילים את מהלך חייו התקין של האדם, פוגעים בו ועלולים להיות מלויים במחשבות מטרידות, ולרוב היא יוצרת מודעות מוגברת לסכנה גופנית או פסיכולוגית.
חרדה היא מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו האדם חדש פחד ואי שקט פיזי ונפשי בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות.
מחשבות אלו יכולות להיות איום מציאותי שגורם לחרדה או לגורם דמיוני, והם עשויים להופיע בחלק המודע שלנו כמו גם שלא במודע.
חרדה נבדלת מפחד שלילי בכך שהיא רגש שלילי מעורפל שאינו קשור לגירוי חיצוני מסוים, או הקישור לגירוי הנתפס כסכנה עתידית.
ישנם גורמים להפרעת חרדה השונות נובעים במרבית המקרים משילוב בין גורמים ביולוגים ופסיכו-סוציאליים. הגורמים הביולוגים מתייחסים לנטייה גנטית לעוררות יתר של מערכת העצבים אשר גורמת ל"איתותים" בלתי מוצדקים של סכנה כאשר בפועל הסיטואציה אינה מאיימת.
מעבר לגורם הביולוגי ישנם היבטים אישיותיים וסביבתיים הקשורים בחרדה. אלו עלולים להיות גורמים קוגניטיביים הכוללים נטייה לפרש סיטואציות באופן קטסטרופלי ופטאלי כמו – "אם לא קיבלתי 100, זה לא שווה את זה" או "כולם יצחקו עליי".
גם היבטים אישיותיים (כמו – צרכי שליטה חזקים, ביישנות ופרפקציוניזם) או נסיבות סביבתיות כמו אירועי חיים מלחיצים, מודלים לחרדה וחוויות מרובות של חוסר אונים וחוסר אונים וחוסר שליטה.
הסימפטומים של חרדה יכולים לכלול אחד או יותר מן התופעות הקשורות בהיבטים רגשיים, גופניים, קוגניטיביים והתנהגותיים.
ההיבט הרגשי – חוויה של פחד חזק, לחץ, אימה, אי שקט, בלבול וחוסר ריכוז, חוסר אונים, תחושת חוסר מציאותית ("לא! זה לא קורה לי, זה סיוט!) וקהות חושים (אדישות קיצונית או אובדן רגשי כללי ביחס לאותו נושא.).
כאחת שסובלים מחרדות עקב פוסט טראומה שעברתי למדתי שהדרך הנכונה לי להתמודדות עם חרדות היא בעצם לנתח את הרגש שמפעיל את מנגנון החרדה.
ניתוחו של הרגש עוזר לי לחשוב לוגית, להבין מה מקורו ואיזה כלי מארסנל הכלים שלי יכול לעזור לי כל מצב נתון כי החרדה משתנה מפעם לפעם.
ההיבט הגופני – קוצר נשימה ועלייה בקצב הלב, תחושת לחץ בחזה או חנק, סחרחורת, צמרמורת, חוסר יציבות, כאבי בטן ובחילות, הזעה, רעד, גלי חום או קור.
קוצר נשימה, עלייה בקצב הלב, תחושת הלחץ בחזה יכולות להטעות אותנו ולחשוב שאנחנו חוטפים התקף לב ובסופו של דבר לאחר בדיקה מול רופאים מתגלה שאותו אדם סובל מחרדה.
בלבול זה נובע מחוסר מודעות לנושא, וחוסכת הרבה נסיעות מלחיצות לבי"ח.
ועצה שלי לפני שאתם מפנים את עצמכם תנסו לנשום עמוק כמה פעמים בכדי להירגע!
ההיבט הקוגניטיבי – כאן מלוות הרגשות במחשבות קטסטרופליות – "זה לא ייגמר אף פעם", "אני בחיים לא אצא מזה".
ישנם גם פחדים נוספים כמו – פחד מהתקף לב, עילפון או מוות, תחושה "אני משתגע".
ההיבט ההתנהגותי – עילפון, קפיאה ותחושת שיתוק, הימנעות או פחד מסיטואציות או מקומות בהם התרחשו התקפי חרדה או שיש פחד מכך שיתרחש בהם התקף.
בדרך כלל תחושות אלו באות לידי ביטוי כאשר האדם נמנע מלבצע פעולות שיכולות לעורר את החרדה.
כשהייתי נערה לראשונה חוויתי טראומה ושמה פגשתי לראשונה בחיי את התקפי חרדה ודיכאון שהתלווה.
בתקופת המשבר נמנעתי מפעולות מסוימות שהיו מבוססות על מחשבות חרדתיות.
לפני כמה שנים חוויתי אירוע טראומטי נוסף שגרר אותי למשבר מאוד עמוק, ששמה שוב החרדות צפו כמו סכר שעולה על גדותיו.
החרדות החלו לצוץ ולהופיע במספר דרכים – סיוטים, פלאשבקים, עוררות ועצבנות, לצד חשש מגירויים אשר מזכירים את האירוע הטראומטי.
הרגשתי מאוד חסרת אונים, לא רציתי לקום מהמיטה ובעיקר לא ידעתי איך להתמודד…
היו בתוכי כל כך הרבה שאלות שלא ידעתי מאיפה להתחיל לתקן את הנזק שנגרם לי.
התחלתי לחפש תשובות לשאלות שלי בעולם הפסיכיאטריה ודווקא כאן התחלתי לקבל תשובות. והן הגיעו ממקומות שונים ומגוונים, אבל המקור העיקרי היה הטיפול שעברתי. שילבתי טיפול תרופתי ושיחתי על מנת לחזור לאיזון ותפקוד. הרי בלי איזון אי אפשר לתפקד.
התחלתי לעבד את הפוסט טראומה שלי ביחד עם הפסיכותרפיסטית שלי. במהלכו עברתי תהליך נפשי מאוד מעמיק על מנת לעבד את הטראומה על מנת שאוכל לחזור לתפקד.
במהלך הטיפול רכשתי מספר כלים שארצה לשתף אתכם:
קרקוע – אחד הכלים האהובים עלי. בזמן התקף חרדה, אנחנו חשים מאוימים ולפעמים תחושה זו לא תואמת את המציאות ואף מוציאה אותה מהקשרה. תרגיל הקרקוע משהו לקרקע את האדם חזרה למציאות שהוא היה בה לפני הופעתה של החרדה.
אפשר לגעת ברציפה דרך הרגלים, להרגיש את השולחן דרך הידיים או כל מנח שיהיה נוח לכם על מנת להחזיר את המחשבה לכאן ועכשיו.
תעודת זהות – רשימה של דברים הקשורים אלינו כמו – שם, שם משפחה, הורים, חברים, תחביבים, חיות מחמד וכל מה שיכול לעזור להרגיע את החרדה ולחזרה למצב מאוזן.
כלי הת.ז בעצם מסיט את המחשבה מהחרדה ומכניס מחשבות חיוביות דרך הת.ז שהיא רשימה של דברים שאותו אדם אוהב.
חרדה מוגדרת כהפרעה נפשית כתוצאה ממנה סובל באדם מכמה קשיים, שמתבטאים בתסמינים גופניים, פסיכולוגיים וקוגניטיביים שבבסיסם תחושת פחד עזה ומשתקת.
במאמר כתבתי על הגורמים, סימפטומים והמפגש שלי עם הפרעת החרדה. הייתי שמחה שתפו אותי בתגובות מה המאמר עורר בכם?
תמונות קנבס לסלון, לחדר, למשרד, למסדרון או לכל חלל שאתם תבחרו לנכון למקם את היצירה המיוחדת!
בואו לעשות איתי ביחד אמנות בהזמנה אישית!
השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם!
הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו ישירות למייל את כל ההנחות והמבצעים הכי שווים!
