שנת 2021 התחילה עם מותה סבתי, רחל, שנפטרה במפתיע.
כי הייתה אישה בריאה ללא מחלות רקע ובכל זאת ברגע אחד של כשל מערכות היא החזירה את נשמתה לבורא. אני זוכרת את השוק שהרגשתי ברגע ההודעה…
רק באותו יום דיברתי איתה, היא הייתה אמורה להשתחרר כעבור זמן מה אחרי שיחתנו, ואז הייתה בעיה בפתאומית בלב וכשל מערכות שהכריע אותה. לא האמנתי שאני הייתי האחרונה לדבר איתה בטלפון. הפרידה ממנה הייתה קשה ופתאומית.
והשבוע בדיוק סבתי השנייה, נחמה או סבטיש כפי שקראתי לה, נפטרה. אמנם צפיתי את זה, והכנת את עצמי מנטלית לעזיבה שלה, אבל עדיין יש כאב ענק עקב פרידה בעקבות מוות.
את הסבתא הזו אני קוברת בהפרש של חצי שנה מהלוויה הקודמת של סבתא מהצד השני.
שתיהן שייכות לדור שהולך ונעלם – דור השואה.
מעבר לתחושה שיש לי, של מעין חובה להמשיך ולספר את הסיפור שלהן, אני מתמודדת עם אובדן כפול. אובדן כפול של מוות. הרי ידוע שמן המוות בינתיים בני אדם לא חוזרים. האמונה אומרת שהנפש נשלחת לגן עדן או גהינום.
אם אתם שואלים אותי? אלו הגדרות שבני האדם המציאו על מנת להקל על התמודדות שלהם האישית אל מול האובדן שיש במוות.
אובדן זהו הנושא שהפוסט ידבר עליו. הגדרה של אובדן היא מאוד סובייקטיבית ומשתנה מאדם לאדם, אבל אם יש אובדן שכל אדם מתמודד עימו זה המוות.
התמודדות עם אובדן עקב מוות לבני אדם הוא תהליך מורכב מאוד. מוות ידוע כגורם הכי קשה לבני אדם להתמודדות. הרבה נוטים לברוח ולהדחיק. בחירה כזו עלולה להביא לפיצוץ עתידי רגשי שרק יכול להזיק. לעומת זאת התמודדות עם כל קשת הרגשות שמתפרצת באופן טבעי, היא חיונית.
את התמודדות שלי התחלתי בגיל צעיר יותר כאשר סבי נפטר כאשר הייתה בת 8 וראיתי איך המוות שלו השפיע על אימא שלי ועליי לאורך החיים.
לאחר שסבתי, רחל, נפטרה במפתיע חיפשתי דרך להתמודד באופן ריגשי כי המוח יודע שהיא לא תחזור וזו מחשבה ריאלית, אבל מה עם הכאב שמתלווה? אי אפשר להתעלם ממנו.
כך הגעתי להיכרות עם המודל שלבי האבל של קובלר-רוס. פסיכיאטרית שפרסה את מודל "להתמודדות עם מצבי אבל ואובדן.
מודל זה מציע מסגרת להתמודדות עם התהליך, אך חשוב לי להבהיר כי אין מדובר בדרך נכונה כי כל נפש שונה וכל אחד מתמודד אחרת.
כשהסבתא הראשונה שלי נפטרה במפתיע כל ההתמודדות הייתה קשה. זה קרה בהפתעה לאישה בריאה ללא מחלות רקע הלכה ברגע אחד..
היה לי קשה להשלים עם רוע הגזרה. כעסתי מאוד ולא הבנתי למה זה קרה לה. נוסף על הפחד מהשלכות מותה על המשפחה ומהקונפליקטים שיתעוררו. ולא טעיתי נוצר כאוס במשפחה. שגרם לי להתעצבן על לכתה (היא לא אשמה, כן?)
המראות של הלוויה נחרטו לי בראש ולא עזבו אותי עד היום. לא האמנתי שאני קוברת אותה. היה לי קשה להתאושש מהלוויה שלה באופן מנטלי.
לא ממזמן הייתי בלוויה נוספת של חברה. ואתמול הייתי שוב בלוויה. הפעם של הסבתא השנייה שלי.
היה פה אלמנט שונה מהמוות של הסבתא השנייה שלי. היא סבלה נורא והיה לה קשה בכל פעולה שהיא ביצעה ומהר מאוד הפכה לסיעודית.
לצערי הרב. יש לי ניסיון רב במקרי מוות של הגיל השלישי.. והכנתי את עצמי כבר ימים רבים לזה.
ההכנה עושה את שלה כי אמנם אני מתפרקת, אבל אין לי אלמנט של כעס, אלא רק געגועים לקול שלה, לדברים הקטנים שהיו שייכים לה. זו הייתה אישה שגידלה אותה ולימדה מניסיון חייה. אני חווה לה הרבה מהידע שלי על העולם, לכן הפרידה נורא קשה. וזו הסיבה למה אני כותבת את הפוסט הזה .. כי רק בעזרת כתיבה וציור אני מצליחה לפרוק את הרגשות שלי בצורה הכי טובה.
מבחינת המודל אני נמצאת כבר זמן רב בין שלבי הדיכאון לשלבי ההשלמה. ולא מספיק הייתי צריכה לעבור תהליך אחד כזה במפתיע, עכשיו אני צריכה לעבד שני אירועים כאלו וזה מצריך לא מעט עבודה פנימית.
לסיכום – אובדן עקב מוות של אדם קרוב יכול להשפיע מאוד על קשת הרגשות של נפש האדם באשר היא. לכל אחד יש את דרך ההתמודדות שלו. אני במאמר הזה הוספתי את הצורה בה אני מסתכלת על הדברים ומעבדת אותם על מנת שאוכל להמשיך הלאה בחיי… כי זה החוק – SHOW MUST GO ON !
תמונה של הסבים והסבתות שלי כשהם היו צעירים בזמן שההורים שלי עמדו להתחתן או אחרי
תמונות קנבס לסלון, לחדר, למשרד, למסדרון או לכל חלל שאתם תבחרו לנכון למקם את היצירה המיוחדת!
בואו לעשות איתי ביחד אמנות בהזמנה אישית!
השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם!
הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו ישירות למייל את כל ההנחות והמבצעים הכי שווים!
