כאבי ראש עזים, בחילות, רגישות לאור ולרעש – התקפי מיגרנה אינם מסתכמים רק בכאב פיזי, אלא משפיעים גם על התפקוד היומיומי והבריאות הנפשית. בעשור האחרון גוברת ההבנה כי יש קשר הדוק בין מיגרנה למצבים רגשיים כמו חרדה, דיכאון ואף פוסט טראומה. לצד הטיפולים הרפואיים, רבים בוחרים לפנות לדרכים יצירתיות כמו ציור רגשי, שמסייע לעבד את הכאב ולפרוק מתחים דרך צבע, קו ודימוי אישי. שילוב בין תזונה, היגיינת שינה, כלים רגשיים ויצירה – יכול להפוך את ההתמודדות עם מיגרנה להרבה פחות בודדה, ולפתוח פתח לריפוי שלם יותר מבפנים.
מהם התקפי מיגרנה?
מיגרנה היא הרבה יותר מרק "כאב ראש". זוהי הפרעה נוירולוגית מורכבת שמשפיעה על איכות החיים, התפקוד היומיומי וגם על הבריאות הנפשית. מי ששואל מה זה מיגרנה צריך להבין שמדובר במצב מתקדם שבו התקפי מיגרנה חוזרים מלווים בתסמינים פיזיים ונפשיים כאחד. עבור מי שחווה כאבים כאלה, המלווים לעיתים בבחילות, הקאות, רגישות לאור ולרעש – קשה מאוד לעצור את עוצמת הכאב וההתסמינים, עד כדי פגיעה ממשית ביכולת לעבוד, ללמוד או לתפקד בשגרת היום.
מיגרנה נחשבת לתופעה שכיחה יחסית: כ־10%–15% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים ממנה, ובראשם נשים – כאשר בישראל מדובר בכחצי מיליון נשים. התופעה נפוצה במיוחד בקרב נשים, ולעיתים מתחילה כבר בילדות או בגיל ההתבגרות. מיגרנה עם בחילה היא אחת התופעות השכיחות, כאשר ההתקף עלול להופיע אחת למספר שבועות ועד פעמים רבות יותר במחקרים קליניים. כאשר המיגרנה מגיעה בצורה כזו, היא עלולה לכלול לא רק כאב חד אלא גם תסמינים של חרדה, חוסר אונים ואף דיכאון בקרב הסובלים.

כיצד מלחמת חרבות ברזל עשויה להשפיע על התקפי מיגרנה?
אירועים מלחמתיים וטראומטיים ידועים כגורמי טריגר משמעותיים להתקפי מיגרנה, ובישראל אנו חווים מלחמה קשה שהחלה מ־7 באוקטובר בשנת 2023. בתקופת המלחמה דווח על עלייה בתדירות ובעוצמת התקפי מיגרנה בקרב רבים מהסובלים מהתופעה. ד"ר נירית לב, נוירולוגית, ציינה כי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל חלה עלייה בתחלואת מיגרנה – מטופלים שעברו חיי איזון מדווחים על החמרה, ואף מופיעים מקרים חדשים של מטופלים שלא אובחנו בעבר. התחושות המלווות את האירועים – פחד, אי־ודאות וחרדה – ממחישות את הקשר הישיר בין מיגרנה לבין מצבי לחץ נפשי.
מאז תחילת המלחמה חוויתי לא מעט התקפי מיגרנה עקב מצבי לחץ שהיו במלחמה כמו בהתקפות של איראן, בזמן צפייה החזרת החטופים או בהלוויותיהם. בכל פעם התכוננתי עם תרופות שעוזרות ולאחר מכן הפקת לקחים ושמירה על מצב סטרס נמוך. לדוגמה, לא לראות חדשות שעות רבות. מאז עם תחילת המלחמה עולה המודעות לקשר שבין מצבי חירום לבין החמרה במצבי בריאות כרוניים. מי שחווה פוסט טראומה צבאית עלול להתמודד גם עם עלייה בתדירות ועוצמת התקפי המיגרנה. הדבר בולט בקרב נשים וגברים בישראל שסובלים ממיגרנה ברקע, והמתח הביטחוני מהווה עבורם טריגר משמעותי
למה המלחמה משפיעה כך על התקפי מיגרנה?
הסיבה העיקרית היא לחץ נפשי יוצא דופן. בחודשים האחרונים מאז החלה המלחמה, השגרה הופרה ורמות החרדה והלחץ בקרב רבים מאיתנו גברו. החמרת התקפי מיגרנה בתקופת מלחמה אינה מפתיעה, ויכולה להיגרם ממספר סיבות:
בו כולנו נתונים. לחץ נפשי, חרדה, מצב רוח ירוד ודאגה ליקירינו משפיעים כולם לרעה על המוח המיגרנוטי.
רבים מתקשים לישון היטב בשל אזעקות, מתח ויקיצות תכופות בלילה, והפרעת שינה היא גורם סיכון ידוע נוסף להתפרצות והחמרת התקפי מיגרנה. למעשה, מומחים מציינים שהחמרה של מיגרנה בתקופות לחוצות אינה מפתיעה, וייתכן שבסיטואציה כזו אין די בטיפול לשיכוך הכאב בעת התקף חריף – לעיתים יש צורך להתחיל גם טיפול מונע כדי לייצב את המצב. המסר הוא שבזמני משבר חשוב במיוחד להקפיד על שינה, תזונה והרפיה, ובמידת הצורך לפנות לנוירולוג להתאמת טיפול מונע כדי למזער את השפעות הלחץ על תדירות ההתקפים.
אני יכולה להעיד כי שגרת החיים אמנם הופרה ואכן אני סובלת ממיגרנות עקב המצב, אך כבתור מתמודדת נפש אני סובלת מלחץ נפשי גבוה בלי קשר למחלמה עצמה ככה שיש לי ניסיון במצבים אלו.

כמה כסף מדינת ישראל מאבדת בעקבות התקפי מיגרנה?
מלבד הסבל האישי, להתקפי מיגרנה יש גם השפעות כלכליות כבדות. כיוון שמעל מיליון ישראלים,רבים מהם בגילאי עבודה, סובלים מהמיגרנה, אובדן ימי העבודה ופגיעה בפריון משמעותיים מאוד. לפי מחקר של פרופ' גבי בן-נון מאוניברסיטת בן-גוריון (2019), המשק הישראלי מפסיד למעלה מ-200 מיליון ש"ח בשנה בגלל היעדרויות עובדים הסובלים ממיגרנה. למעשה, מטופל מיגרנה בממוצע נעדר מעל 14 ימי עבודה בשנה, לעומת כ-10.5 ימים באוכלוסייה הכללית – פער של כ-30% בהיעדרויות. כשמציבים מספרים אלו על כלל המשק, ההפסד מצטבר למאות מיליוני שקלים בשנה רק בשל ימי מחלה. לעומת זאת, טיפול נכון – כולל תוכנית מיגרנה טיפול מותאמת – יכול להפחית את היעדרות ולהחזיר תפקוד.
העלות הכוללת למשק, כולל ירידה בתפוקה, עלויות טיפול רפואי ותשלומי קצבאות, מוערכת בכ-1.2 מיליארד ש"ח בשנה. מתוכם, כ-500 מיליון ש"ח מיוחסים למקרים הקשים של מיגרנה כרונית (התקפי מיגרנה ביותר מ-15 ימים בחודש). תחזיות אף מזהירות שאם לא יחול שיפור משמעותי בטיפול ובמניעה, עד שנת 2040 עלות המיגרנה למשק עלולה להגיע כמעט למיליארד דולר בשנה, כפול מהמצב כיום. לשם השוואה, בארה"ב העלות השנתית של המיגרנה מוערכת בכ-76 מיליארד דולר, ובאיחוד האירופי בעשרות מיליארדי אירו בשנה. הנתונים הללו ממחישים שהמיגרנה אינה רק "כאב ראש" פרטי של החולה, אלא אתגר כלכלי-חברתי ברמה הלאומית.
למה התקפי מיגרנה נחשבים לשקופים?
כאב שקוף – כך מכנים לעיתים את התקפי המיגרנה, כי למרות שהיא עלולה להיות משתקת, כלפי חוץ לא תמיד רואים שמשהו אינו כשורה. רבים מהסובלים נתקלים בחוסר הבנה מצד הסביבה: יש מי שחושבים שמיגרנה היא "סתם כאב ראש" שיחלוף עם כדור, או שמתייחסים אליה כאל בעיה רגשית בלבד. אני חייבת להגיד שלא מעט פעמים בחיי נתקלתי בתגובות האלו במסגרות שונות בחיי (בית הספר, צבא ועוד). אלו אמירות שפוגעות וטראומטיות כמעט כמו המחלה עצמה. ולי מיגרנה עשויים להיראות "בסדר" כלפי חוץ ביום-יום, ולכן לא פעם מתמודדים עם חוסר אמפתיה ואפילו ספק מצד אחרים לגבי אמיתות הבעיה.
עבור מי שמעולם לא חווה התקפי מיגרנה, באמת קשה להבין עד כמה הכאב והתסמינים חמורים, וכמה המצב משבש את החיים.
גם בממסד הרפואי ובמערכת הציבורית, עד השנים האחרונות המיגרנה לא קיבלה את מלוא ההכרה. במשך שנים חולים שפנו לביטוח הלאומי בבקשה לסיוע נתקלו בכתף קרה, בטענה שכאבי הראש הקשים הם "תלונה סובייקטיבית" בלבד. המשמעות הייתה שאנשים עם מיגרנות קשות שסובלים מפגיעה חמורה בתפקוד, לא זכו להקלות או קצבאות משום שרשמית מחלתם לא הוכרה.
אלא שלאחרונה, בשיתוף פעולה עם האיגוד הנוירולוגי, ביטוח לאומי קבע לראשונה דרגות להכרה בנכות עקב מיגרנה כרונית. צעד זה הגיע אחרי מאבק, ההכרה הרשמית לא מעלימה את הכאב ולא הופכת אותו לנראה, אבל היא נותנת תוקף לכך שהסבל הוא אמיתי ומשמעותי – ובכך אולי מפחיתה מעט את תחושת ה"שקיפות" של החולים, ונותנת תחושה של הכרה בכאב ובמחלה.
כבתור אישה שמוכרת על ידי ביטוח לאומי כנכה על מיגרנה זה בהחלט מקל, ונותן הרבה תמיכה לאנשים החולים במחלה ולא מודעים לזכויותיהם. אני בת 32, וסובלת ממיגרנה מגיל 2, יצא לי להיפגש עם הרבה נוירולוגים בחיי, וכל הטיפולים שנתנו לי כשלו. רק לאחר שהגעתי לד”ר דניאל עובד, מומחה בנוירולוגיה, יו”ר החברה הישראלית לכאב ראש, האיגוד הנוירולוגי בישראל, קיבלתי אבחנה מדוייקת של מיגרנה, תוכנית טיפול מותאמת אישית – בגלל שיש לי מספר בעיות רפואיות אני לא יכולה לקחת כל טיפול שקיים. במהלך הזמן שהייתי מטופלת אצלו ניסיתי עוד טיפולים שעזרו עד שהגעתי לזריקה הביולוגית. זריקה זו שינתה את חיי, ובזכות התרופה הזו חוויתי הקלה משמעותית במיגרנות שלי. בנוסף, המסמך שלו זיכה אותי בשנת 2022 בנכות בגין מיגרנה.
כך תתגברו על התקפי מיגרנה
עקרונות היגיינת שינה למניעת התקפי מיגרנה – מה חשוב לדעת?
שינה לא סדירה, קצרה מדי או ארוכה מהרגיל, עלולה לשבש את השעון הביולוגי ולעורר התקף מיגרנה – אפילו אם אחד אינו ישן רק שעה שונה מהרגיל. לכן, הקפדה על שגרה שינה מסודרת נחשבת לאחד האמצעים היעילים והבטוחים ביותר להפחתת תדירות ועוצמת ההתקפים. הנה ההרגלים שמומלץ לאמץ:
גם בסופי שבוע וחגים. כך תמנעו תנודות חדות שעלולות להוביל לעייפות נפשית והחמרה בתסמיני כאב ראש מתמשך.
"פיצוי" באמצעות ארוחה מאוחרת עלול לערער את קצב הגוף ולפגוע בהירדמות.
חדר חשוך, שקט וקריר יוצרים תנאים אידיאליים לשינה עמוקה. מה זה סרוטונין? מדובר במוליך עצבי שמשפיע על מחזורי השינה והעירות, ופעילותו תלויה באיכות השינה שלכם.
קפאין, אלכוהול או ארוחות כבדות עלולים להפריע למערכת העצבים ולגרום לעוררות לא רצויה.
כמו ערב רגוע עם ספר, מקלחת חמימה או מוזיקה שקטה. טכניקות נשימה והרפיה עשויות לסייע גם בהתמודדות עם דיכאון, אשר לעיתים מופיע בצמידות להתקפי מיגרנה.
יש פתרונות מדויקים לאבחון וטיפול מותאם.
תרגולים אלה לפני השינה מסייעים להרגעת מערכת העצבים ולהפחתת סטרס (אחד הטריגרים הנפוצים להתקף מיגרנה).

השוואה בין שיטות התמודדות עם מיגרנה
השיטות הבאות עוזרות להפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים, והן מבוססות על שילוב של שגרת חיים בריאה והרגלים יומיומיים. כל אחת מהן יכולה לתרום – יחד הן יוצרות אפקט מצטבר של שיפור משמעותי באיכות החיים.
שיטה / הרגל | איך זה עוזר? | המלצה ליישום יומיומי |
שינה סדירה ואיכותית | מאזן את השעון הביולוגי, מונע שיבושים עצביים שמובילים להתקף. | לישון ולקום באותן שעות כל יום, גם בסופי שבוע. |
פעילות גופנית מתונה | משחררת אנדורפינים, מפחיתה סטרס ומשפרת את השינה. | 30 דקות של פעילות 3 פעמים בשבוע, עם חימום ושתייה מספקת. |
תרגול נשימות ומיינדפולנס | מרגיע את מערכת העצבים, עוזר לקצר או למנוע התקף. | תרגול יומי של מדיטציה או נשימות מודרכות, 10 דקות ביום. |
הפחתת מתחים יזומה | מתח הוא טריגר נפוץ – הפחתתו מפחיתה את הסיכון למיגרנה. תרגול של סוגי מדיטציה הוכח במחקרים כיעיל בהפחתת תדירות ועוצמת התקפים. | לשלב פעילויות נעימות כמו הליכה, קריאה או מוזיקה ביום יום. |
ניהול סדר יום קבוע | יציבות שומרת על איזון גופני ומנטלי, מונעת תגובות קיצון. | לאכול בזמנים קבועים, לא לדלג על ארוחות, לקחת הפסקות קלות. |
תזונה מאוזנת ושתייה מספקת | מניעת ירידת סוכר או התייבשות – שני טריגרים נפוצים. | לשתות מים לאורך כל היום ולאכול ארוחות מסודרות. |
ניהול יומן מיגרנה | מסייע בזיהוי טריגרים אישיים ושיפור התגובה. | לתעד תדירות, מזון, שינה, סטרס ותגובה לכל שינוי. |
⚠️ לתשומת לבכם: כל ההמלצות בקטע זה מבוססות על ניסיון אישי של מטופלים ולא מחליפות ייעוץ רפואי מקצועי. בכל מקרה של החמרה, יש לפנות לרופא.
כיצד ציור עזר לי נפשית להתמודד עם התקפי מיגרנה?
כמי שסובלת ממיגרנות מילדות, אני יכולה להעיד מניסיון אישי עד כמה כוחו של היצירה עזר (ועוזר) לי להתמודד נפשית עם ההתקפים. עוד בגיל עשרה גיליתי שהציור עבורי הוא הרבה יותר מתחביב מרגיע – הוא צורך רגשי פנימי, רצון לפקוח תחושות ולהוציא רגשות חבויים ולתרגם אותם לאמנות משמעותית. במהלך הרקמה היצירתית, כשכאב משתולל והתחושה היא שאין הרבה מה לעשות אלא להניח לשחרור, הציור הפך מרחב לנשום. אם התחשבתי רק בצבעים וקווים, אם השתוקקתי לצייר סוס ציור דוהר בתוך שדה או זאב ציור עומד על הר – תמיד הרגשתי חיבור אישי, לא הסבר שכלי. לפעמים פשוט שירטטתי שוב ושוב הרים ועצים, יצרתי ציורי נוף שקטים ומאזנים, במקום לשקוע בתחושת חוסר האונים, יצרתי חלק מהכאב והפכתי אותו לקנבס.
לא אגזים אם אומר שהאמנות היא חלק של ריפוי בשבילי. מחקרים ואנשי מקצוע מצביעים על כך שיצירה באמנות יכולה לסייע בניהול כאב כרוני ולהפחית תסמינים של חרדה ודיכאון המלווים מיגרנה. אצלי, כל ציור שנולד בזמן משבר הפך בעצם לדרך להפוך את הכאב למשהו מוחשי – משהו שאני יוצרת ושולטת בו, במקום שהוא שולט בי. פעמים רבות התחייבתי ליצור לאחר שהתקף רגע מטלטל, וגליתי שהריכוז בציור מסיח את הדעת ומפריד מהכאב הגופני. הצורך לא לצייר משהו בטוח ויפה, אלא לפרק, לפרש, לצעוק. כל מה שהלב לא מצליח לומר – עובר בדף. ובעצם כך גם לעבד את הרגשות ולהרגיש קצת פחות לבד בתוך הכאב.
חשוב להדגיש: ציור או כל יצירה אחרת כמובן לא מרפאים את המיגרנה הפיזית, אבל הם יכולים להיות כלי נפשי חזק בהתמודדות. עבורי, כמו עבור מתמודדים אחרים, האמנות הפכה ל"רשת ביטחון" רגשית – מקום לפרוק בו את מה שלא תמיד אפשר לתאר במילים, ולצאת ממנו מחוזקת יותר.
איך לבחור נוירולוג אמין ומקצועי לטיפול בכם?
כאשר סובלים ממיגרנות חוזרות, אחד הדברים החשובים ביותר הוא רופא טוב שילווה אתכם. אבל איך מוצאים נוירולוג מתאים? הנה כמה טיפים לבחירת נוירולוג מומחה ואמין לטיפול במיגרנה שלכם:
נושא | מה חשוב לבדוק או לעשות? |
התמחות ספציפית בכאבי ראש | לוודא שהנוירולוג מתמחה במיגרנה ולא רק בנוירולוגיה כללית. מומלץ לבחור מומחה שמכיר את סוגי המיגרנות ואת הטיפולים היעילים עבורם. |
בדיקת הרקע של הרופא | לבדוק אם יש לרופא מומחיות בכאבי ראש, ולא רק "מומחה לנוירולוגיה". במידת הצורך – לבקש הפניה ממוקדת דרך הקופה או הרופא המטפל. |
זמינות ותמיכה בין הביקורים | לבחור רופא שזמין לשאלות, מבצע מעקבים שוטפים ומתאים את הטיפול לפי הצורך. נוירולוג שמקשיב ומלווה בתהליך עדיף על פני גישה לא מעורבת. |
ניסיון והמלצות | לבדוק אם יש לרופא ניסיון עם מטופלים הסובלים ממיגרנה. ניתן להיעזר בקבוצות פייסבוק או פורומים כדי לקבל המלצות ממטופלים אחרים. |
כימיה אישית ואמון | תחושת ביטחון מול הרופא חשובה – אם אין אמון או כימיה, שקלו להחליף רופא. לא לחשוש לבקש חוות דעת שנייה. |
גישה למערכת הבריאות | למרות המחסור במומחים בארץ, ניתן להתחיל אצל רופא משפחה, לבקש הפניה לייעוץ נוירולוגי מתאים, ולשקול גם ייעוץ פרטי במידת הצורך. |
מערכת הבריאות בארץ אמנם מתמודדת עם מחסור במומחי כאב ראש, אך עם מידע והתמדה תוכלו להגיע לאיש המקצוע הנכון. התחילו אצל רופא המשפחה לבדיקות ואבחון ראשוני, בקשו הפניה לנוירולוג המתאים, ובמידת הצורך שקלו ייעוץ פרטי (לעיתים ביטוח משלים מכסה חלק ניכר מהעלות). עבור הבריאות והחיים ללא כאב, המאמץ הזה משתלם.
למה לבחור בציור רגשי של אמנות מקורית כדי לעבד התקפי מיגרנה?
לסבול ממיגרנה, בייחוד כאשר מדובר גם במצבים רגשיים או נפשיים מורכבים כמו פוסט טראומה, זה לא רק כאב פיזי – זו חוויה עמוקה שמבקש ביטוי רגשי. אמנות מקורית ורגשית נוצרת מתוך תחושת כאב, זיכרון או צורך בשחרור, ומספקת דרך עוקפת מילים לעיבוד רגשי עמוק. כשמשלבים בכך גם תהליך יצירתי מותאם, כמו ציורים בהזמנה אישית או עבודות שנוגעות ברגש האישי, נוצר אפקט תרפויטי עמוק, כזה שמשפר איכות חיים ומקל על ההתמודדות היומיומית.
- חיבור אישי עמוק: יצירה שנולדת מתוך ההתמודדות האישית עם הכאב יוצרת חיבור רגשי אותנטי. לדוגמה, ציור שמופיע באתר או באוסף של ציורים מקוריים למכירה יכול לשקף מסע אישי של מישהו אחר – אך לעיתים הוא מדבר בדיוק בשפה הרגשית שלך.
- השפעה רגשית ותרפויטית: אמנות רגשית יכולה להוריד עומס רגשי, להוריד חרדה ולהפחית סטרס. מחקרים מצביעים על כך שחולים שמתמודדים עם מיגרנה כרונית נהנים מאוד מההשפעה המייצבת של תהליך ציורי עקבי.
- ייחודיות ומשמעות: כאשר בוחרים נושא אישי לציור – כמו דימוי מהטבע או אפילו ציור חיות – נוצרת חוויה של "חפץ מעבר", חפץ שמייצג את התחושות הפנימיות בצורה לא מילולית, וכך מאפשר גם להחזיר שליטה וגם לעבד כאב פנימי.
- הנעה במסר של התמודדות: ביצירות מקוריות של אמנות רגשית, תוכלו למצוא לא פעם מסרים גלויים או חבויים על מסע ההתמודדות. כאשר האמן מצייר את עצמו מתוך החוויה, ואם היצירה נוגעת בנושא האישי – בין אם בצבע, בצורה או בחומר – נוצרת התחברות אמיתית.
כשאתם בוחרים בציור כזה, בין אם זה מהקטגוריה של ציורים מקוריים למכירה או מתוך תהליך של ציורים בהזמנה אישית, אתם בעצם נותנים מקום עמוק לרגש, ומאפשרים לחלוק חלק מהעומס הרגשי עם העולם – ולקבל בחזרה הבנה, חיבור ואמפתיה.
לסיכום, ההתמודדות עם התקפי מיגרנה אינה פשוטה, במיוחד כשהכאב משתלב עם עומס רגשי, חרדה או תחושת חוסר שליטה. לאורך המאמר נחשפנו למגוון זוויות – מההגדרה של מיגרנה ותסמיניה, דרך השפעות סביבתיות כמו מלחמה ולחץ נפשי, ועד לדרכי התמודדות מגוונות: תזונה, שינה, יצירה ומודעות. עכשיו הרחבנו על כוחו של הציור הרגשי ככלי טיפול עמוק שמסייע לעבד רגשות, להפחית סטרס ולהעניק תחושת משמעות בתוך הכאב.
ביבליוגרפיה:
- מחקר כלכלי (פרופ' גבי בן-נון) – נתוני עלות למשק הישראלי.
- כלכליסט – "המיגרנה עולה למשק מאות מיליוני שקלים".
- Migrena101 – טיפים לבחירת נוירולוג מומחה לכאבי ראש.
- Healthline/BezzyMigraine – "Can Art Therapy Help You Manage Migraine?"
- האיגוד הניורולוגי בישראל.
- ד״ר עובד דניאל.