הקורונה תפסה את המין האנושי עם המכנסיים למטה. העולם נחשף למושגים רפואיים לצד מתמטיקה מלחיצה. בהתחלה חששנו מהנגיף הלא מוכר לנו. בתוך שנה המין האנושי ביצע מחקרים ואף הצליח לפתח חיסון כנגד המגפה. פלאות הטכנולוגיה והמידע בעת המודרנית גרמו לי להבין מה ההבדל בין חיידקים טובים לחיידקים רעים ומה ההבדלים בין נגיף לחיידק.
לי ברור שהמגפה לא תעלם ביום אחד כי יש פתאום חיסון. הנגיף אולי יעלם, אבל כל מה שנשאר אחר כך להתמודד זה לא פשוט.
בזמן שכל עולם הרפואי למד על הנגיף ואף החל לתדרך את מדינות העולם על ההנחיות הימנעות. במקביל החלטתי לחפש את הדרך המתאימה ביותר עבורי להתמודד עם הנגיף. והתחלתי בלהבין מה ההבדלים בין חיידקים לנגיפים.
חיידקים נתגלו באמצע המאה ה- 17. במשך כמאתיים שנה נשארו נושא להתעניינותם של סקרנים בלבד. אנשי המדע לא הקדישו להם תשומת לב רבה. המפנה חל משבאו רוברט קוך ולואי פסטר) והוכיחו, כי החיידקים גורמים למחלות.
החיידקים הם בין צורות החיים הנפוצות ביותר על פני כדור הארץ, והם יכולים להתקיים בסביבות מחיה מגוונות, ואף בסביבות קיצוניות שבהן לא הצליח להתקיים אף אורגניזם אחר.
מקור השם הלועזי "בקטריה" הוא מיוונית, ופירושו "מקלות קטנים", משום שכך נראו החיידקים בעיני החוקרים הראשונים שצפו בהם תחת מיקרוסקופ. השם העברי "חַיידק", פרי חידושו שלאליעזר בן יהודה, הוא הלחם של המילים חַי ודַק. שם התואר 'דק' מתאר את צורתם של החיידקים, כעין מקלות.
החיידקים הם בין צורות החיים הנפוצות ביותר על פני כדור הארץ...
על קיומו לפני שהוא יכול להתפנות ולגרום לנו לנזק. לא כל חיידק פתוגני יכול לשרוד בתנאים אלו, ורבים מושמדים בדרך. אלו שמצליחים גם לשרוד וגם להיצמד לדופן המעי שלנו עלולים להרוס את התאים שמצפים אותו או להפריש רעלנים שונים שגורמים לנדבק לתחלואה המתבטאת בכאבי בטן, הקאות, שלשולים וכדומה.
כאשר חודר חיידק פתוגני לגופנו וגורם לתחלואה אנו פונים בדרך כלל לרופא. הנשק העיקרי של הרפואה במלחמתה בחיידקים פתוגניים הוא האנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה מסייעת לפגוע בחיידקים הרגישים אליה, אולם הטיפול הזה עשוי לגבות מחיר כפול- האחד, החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה; והשני: סוגי אנטיביוטיקה רבים משמידים גם חיידקים טובים החיוניים לבריאותנו והדרושים למלחמה בהתרבות החיידקים הרעים. אם מדובר בחיידק פתוגני שעמיד לאנטיביוטיקה מסוימת, ההרס הבלתי סלקטיבי של כלל החיידקים האחרים עשוי להחליש את ההגנה של הגוף, והחיידק הרע יתרבה ביתר קלות ומהירות ויגרום לתחלואה קשה יותר.
גוף האדם יכול להתגבר על זיהומים רבים ללא עזרת אנטיביוטיקה. בעת שהגוף נלחם בזיהום הנגיפים, טיפול אנטיביוטי יכול רק להזיק!
במקביל ניתן להעשיר את אוכלוסיית החיידקים הטובים באופן יומיומי ובעיקר כאשר נוטלים טיפול אנטיביוטי.
מלחמה בין טובים לרעים:
ישנם כמה סוגי חיידקים – טובים ורעים. רוב החיידקים הפתוגניים (הרעים) – אותם חיידקים, נגיפים או טפילים הגורמים לתחלואה במערכת העיכול שלנו – מגיעים אלינו דרך מוצרי מזון או מים מזוהמים.
לצד אותם חיידקים פתוגניים רוחשים גם חיידקים ידידותיים. מה ההבדל בין החיידקים ה"טובים" לבין החיידקים ה"רעים" ואיפה הם נמצאים?
"חיידקים אלה, שמכונים יחדיו בשם 'מיקרוביום' ואשר משקלם באדם מבוגר יכול להגיע עד לקילוגרם וחצי, נמצאים בהמוניהם באיברים שונים בגוף, ובעיקר במערכת העיכול, והם נחשבים כחיידקים 'טובים'. זאת משום שלמיקרוביום האנושי חשיבות רבה בתהליכים פיזיולוגיים שונים כגון עיכול, הגנה מפני חדירה של מיקרובים פתוגניים ועוד. החיידקים הטובים תמיד מצויים בגופנו בעוד שהחיידקים הפתוגנים- גורמי המחלות, מנסים לחדור אליו ולהתרבות בו.
מרגע החשיפה לחיידק פתוגני המגיע למערכת העיכול מתחילה מעין מלחמה בין החיידקים הטובים המצויים בה לבין הפולש החדש שצריך להתמודד מולם
ההבדלים בין חיידקים לנגיפים:
מאז פרוץ מגפת הקורונה לחיי הפסקתי ללמוד לא מעט מונחי ברפואה כמו – פנדמיה, חקירה אפדימיולוגית ועוד. אחד המושגים אליהם נחשפתי הינו נגיף.
לא ידעתי דאז מהם ההבדלים בין חיידקים לנגיפים. אז יצאתי למסע חיפוש בעבור ההבדלים בניהם. המסע הזה עוזר לי לקבל החלטות חשובות בנוגע לבריאות שלי.
מחלות בגוף האדם לא תמיד נגרמות בידי החיידקים המצויים בתוכו, אלא נגרם ע"י הפרשותיו הרעילות. לדוגמה, חיידק הטטנוס מתרבה בפצע שנוצר באתר החדירה, ואינו פולש לרקמות אחרות בגוף; אולם הוא מפריש רעלן המכונה רעלן הטטנוס, וזה מועבר באמצעות זרם הדם בכל הגוף ופועל על מערכת העצבים; וכתוצאה מכך נגרמות התכווצויות שרירים לא מבוקרות וקטלניות. דוגמאות נוספות למחלות הנגרמות על ידי חיידקים או על ידי הרעלן המופרש מהם: דלקת גרון ודיפתריה.
נגיף מורכב מחומר תורשתי (DNA או RNA) ומעטפת חלבונית. כדי להתרבות נזקק הנגיף למערכות של תא חי. לשם כך הוא נצמד לתא בעזרת המעטפת החלבונית שלו, חודר לתא ומשתמש באופן טפילי במערכת ייצור
החלבונים של התא. לכל נגיף יש תכונות הייחודיות לו.
כמו כן אין הנגיפים, להבדיל מחיידקים, פגיעים לחומרים אנטיביוטיים. מחלה הנגרמת על ידי נגיף יכולה להיות בדרגות חומרה שונות (קשה, מתונה, סמויה). אם הנזק אינו קטלני הנגיף מפעיל את מערכת החיסון, ונוצרת תגובה חיסונית.
לסיכום, במסעי הרפואי בדקתי את ההבדלים בין חיידקים טובים או רעים ואת ההבדלים בין חיידקים לנגיפים. נגיפים לעומת חיידקים יכולים לעבור בין יצורים חיים ולהתרבות בתוכם. מחלות שנגרמות ע"י נגיפים יכולות להיות בדרגות חומרה שונות. לעומת זאת, חיידקים גורמים למחלות, אך ניתן לתת אנטיביוטיקה על מנת להילחם בחיידקים למרות שלא תמיד האנטיביוטיקה עוזרת להחלים כי הגוף יודע להילחם ולהחלים לפעמים לבד.
ספרו לי אם המאמר תרם לכם ומה אתם למדתם על רפואה בתקופת הקורונה?
ביבליוגרפיה: