לחץ – תנו לו לצאת?

במאמר זה ארצה לכתוב אודות העלייה בשנים האחרונים במספר האנשים שסובלים לחץ. ואני לא מדברת על לחלץ כמושג בפיזיקה ;]

תופעה זו החלה להגביר את אותותיה בעיקר כתוצאה של התפתחות התרבות המערבית.

 ניתן לכנות לחץ כסטרס נפשי. זהו בעצם מנגנון עתיק של הגוף שמטרתו לסייע לאדם  כשהוא ברמה סבירה. בימי קדם האדם הקדמון נאלץ להתמודד עם חיות טרף, תנאי אקלים קשים וסכנות קיום אמיתיות.

בזמן סטרס מופרשים בגוף הורמונים שגורמים להתעוררות מערכת העצבים ויכולים לגרום לתסמינים פיזיים.

אורח החיים בעולם המערבי מתאפיין בשינויים תכופים החושפים אותנו הן לסטרס ממוקד והן סטרס מתמשך. לדוגמא, בעבר בני האדם נהגו לחיות סביב בני משפחתם ולעסוק באותו מקצוע כל חייהם. אולם כיום, בתהליך הרחבת ההשכלה ופיתוח הקריירה, מרבית האנשים יתרחקו מבית ילדותם ויחברו לקבוצות חברתיות חדשות, יחליפו מספר מקומות עבודה, ואף מספר  בני זוג במהלך חייהם – מצד אחד, התפתחות כזו של האדם הינה חיובית ומסמלת את שאיפתו להגשמה עצמית, אולם היא גם מקור לחרדה.

מבנה המשפחה המודרנית, שהגדרתה מאוד השתנתה, בה שני בני זוג אחראים לפרנס ולטיפול בילדים נדרש יכולות התמודדות עם מספר מטלות בו זמנית.  תודות לטכנולוגיה העובדים נשארים חשופים למטלות מה שנדמה כהגשמה עצמית בתחומים רבים בחיים, יכול להוות מקור ללחץ וחרדה.

 מה הקשר בין רמות סטרס לחרדה?

ידוע כי אנשים הסובלים מהפרעות חרדה חווים רמת סטרס גבוהה יותר בחייהם, אולם מסתבר כי הקשר בין סטרס והתקפי חרדה אינו פשוט. על מנת להבין את ההשפעה ההדדית בין נטייה לחרדה לסטרס, יש להבהיר ראשית מהו סטרס – הינו חווית לחץ סובייקטיבית בעלת מספר מימדים:

• אפיזודי או כרוני – אפיזודות לחץ היא אירוע חיים מלחיץ מוגדר בזמן, למשל מבחן חשוב. לחץ כרוני הוא לחץ הנמשך תקופה ארוכה – למשל, לחץ קבוע בעבודה או בלימודים.
• בינאישי או לא  – לחץ יכול להיות קשור ליחסים עם אחרים, למשל, בעיות עם הורים או בן /בת הזוג, או לנבוע מאירוע חיים אחרים שאינם קשורים לאנשים למשל, מצב בריאות או בעיות בעבודה.
• אירוע נשלט או לא – סטרס יכול להופיע כאירוע שאינו בשליטתנו כמו רעידת אדמה או להיות תלוי, לפחות באופן חלקי, בהתנהגות שלנו כמו בעיות בזוגיות.
• אירוע חיובי או שלילי – סטרס יכול להופיע בתגובה לאירוע שלילי, אך גם בתגובה לאירוע חיובי. דוגמאות, רע – פיטורים, טוב – קניית דירה.

 מחקרים מראים כי אנשים הסובלים מרמות גבוהות של חרדה, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות לחצים אפיזודיים ורמות גבוהות של סטרס כרוני. רמות גבוהות של סטרס יכולות להגביר את הסבירות להתקפי חרדה.

כבתור אישה סבלתי מסטרס ממושך שהוביל להתקפי מיגרנות. דבר שהוביל אותי לחפש שיטות התמודדות עם הבעיה. בתקופה הסטודנטיאלית שלי ההתקפים ועוצמתם גברו. חוויתי לא מעט סטרס בתקופות מבחנים שכללו התקפי מיגרנה לא פשוטים.

ישנן מגוון רחב של טיפולים בלחץ. משום שהגדרה ללחץ הינה אינדיבידואלית, שמחה לשתף אתכם במספר כלים שאימצתי למזוודת הכלים שלי.

• מדיטציה – תרגול מנטלי המאפשר לאדם לפתח מצבי תודעה שלווים, חשיבה בהירה ואיזון נפשי. כלי זה מסייע בהפחתה של לחץ, מתח, דיכאון, חרדה, כאב ויש אומרים כי בתרגול מסור אף ניתן לשחרר סבל לצמיתות.

אני מתרגלת כמה שנים טובות מדיטציה במגוון תחומים בחיי – לימודים, טרום שינה. כלי זה מאוד תרם רבות לתהליך השיקום שעברתי וחזרתי לאיזון והן בליווי חיי היום-יום, השיגרה.

• הפיכת חשיבה שלילית לחיובית – דימוי עצמי נמוך , קבלת ביקורת בעבודה באופן שגוי או כל מצב שהמוח מפרש כשלילי. לעיתים זה שההרגל האוטומט של המוח לחשיבה שלילית אינו תואם את המציאות. אימוץ של חשיבה חיובית יכול להקל בשיפור דימוי עצמי, התמודדות עם מצבים מלחיצים או לא נעימים בעבודה או בחיים המשפחתיים – זוגיים.

בחיי האישיים למדתי לקבל ביקורת מהממונים עליי כבתור משהו חיובי ולאו דווקא שלילי. עובדה זו עזרה לי לגדול ולהתפתח הן כעובדת והן כאדם.

• תרגול מחשבות\אמרות שיפוטיות – להיות לא שיפוטי משמעו לא לתת לעצמנו או לאחרים ציונים. שיפוטיות יכולה להוביל לביקורת עצמית קשה שיכולה להביא לתחושה של חוסר ערך, תחושת כישלון, עצב וכו". במקום לתת ציונים, נוכל לתאר את מה קורה. התיאורים מבהירים האם אנחנו אוהבים או לא מישהו או משהו, האם אנחנו מסכימים או לא עם מה שקורה. להיות לא שיפוטי אין פירושו שהכל טוב, אלא רק שאנו לא שמי תווית של 'טוב' או 'רע' על עצמנו או על אחרים.

בעזרת תרגול ומאמץ רב הצלחתי לפתח מיומנות זו דרך טיפול מסור בבעיה עליה אני מרחיבה במדריך מיוחד.

• מדיטציית מיינדפולנס – כלי שפותח בשנים האחרונות. זוהי מדיטציה שהינה תהליך פסיכולוגי של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתחרשות בהווה.

אלו כמה כלים יעלים שאימצתי ולמדתי במהלך חיי על מנת להתמודד עם לחץ. כמובן שזהו מאמר כללי ואינו מהווה חלופה לטיפול פסיכולוגי מתאים.

לסיכום, סטרס נפשי קיים עוד מתחילת האבולוציה האנושית כמנגנון הגנה מפני סכנות מוחשיות. עם התפתחות התרבות המערבית ההגדרה ללחץ שונתה למה שאנו מכירים היום.

לחץ נפשי עתיד להתפתח מסיבות שונות ומגוונות במאמר זה הבאתי לידי דוגמה כמה כלים שעזרו לי באופן אישי.

ישנם כלים בהם הכנתי מדריכים והצעות להתמודדות כמו תרגול מחשבות\אמרות שיפוטיות. במידה והינכם מעוניינים בזאת ניתן להשאיר תגובה או לפנות אליי במייל – originalat20@gmail.com

• 

• 

• 

•