מאחורי היצירה – המונה ליזה

מונה ליזה

מאחורי היצירה – המונה ליזה

המונה ליזה הוא בין הציורים המעטים שדה וינצ'י צייר עד סופם.
בני זמנו התפעלו מיכולתו הטכנית לצייר דיוקן בצורה נכונה מבחינה אנטומית ותלת ממדית.
שיאה של יכולת זו מתבטאת ב"מונה ליזה".

הציור המפורסם מתאר דיוקן של אישה. מקור שם היצירה מורכב מאיטלקית –
מונה זה גברת וליזה היא אשתו של פלורנטיני עשיר.
חלקה העליון של האישה מצויר על גבי רקע פלורנטיני.
ידיה מונחות על מעקה מרפסת, והיא מפנה את פניה אל הצופה.
הקומפוזיציה הזו יוצרת תחושה של הרמוניה ויציבות, ויחד עם זאת
נוצר ניגוד מוזר בין הדמויות האנושית הגדולה בקדמת הציור לבין מרחבי הנוף השומם שמתפרס מאחוריה. הניגודים יוצרים תחושה של מתח ומסתורין.

ללאונרדו לקח 3 שנים על מנת לצייר אותו בשלמותו!!!
לאחר סיום הדיוקן הוא הוזמן ע"י מלך צרפת להיות צייר החצר בארמון המלך.
"המונה ליזה" ליוותה אותו גם לשם.

מונה ליזה
הציור של מונה ליזה

ללאונרדו לקח 3 שנים על מנת לסיים את הציור בשלמותו!

מונה ליזה - הדיוקן עצמו:

ציור פורטרט משמר את זכרו של האדם באמצעות תיאור חזותי של תווי פניו. עיסוק באנטומיה לשם עיצוב הבעות פנים.
אין בציור חזית או פנייה צדדית. ישיבה זו נקראת קונטרפוסטו (שלושת רבעים) – היא בתנועה – הגוף לצד אחד והראש לצד שני. יש מעין דיסוננס בין הגוף שפונה לצד וקדימה, דבר אשר הופך את הציור לאמין ומשכנע יותר.
גודלו של הציור הוא 77 X 53 ס"מ.
לפי כל התחלת ציור על קנבס עם שמן או אקריליק נהוג למרוח שכבת לכה. שכבה זו הצהיבה בשלב מוקדם וגרמה שחלק גדול מהציור קיבל גוון כהה, והיה קשה להבחין בחלק מפרטי הציור.

המיוחד בציור הוא שאם נסתכל עליה היא תראה כאילו היא מסתכלת עלינו. הציור בשיטת הספומאטו נותן תחושה של מסתוריות.

הנוף סביבה ריקני ונועד להבליט אותה. הוא משך עניין כי הנופים המדומיינים, המאופיינים בצוקים מחודדים ונישאים, אופייניים לנופים שצייר לאונרדו בתמונות שבהן הוא נתן ביטוי לדמיונו.

הציור בשיטת הספומאטו נותן תחושה של מסתוריות

מונה ליזה

ציור פורטרט משמר את זכרו של האדם באמצעות תיאור חזותי של תווי פניו. עיסוק באנטומיה לשם עיצוב הבעות פנים.
אין בציור חזית או פנייה צדדית. ישיבה זו נקראת קונטרפוסטו (שלושת רבעים) – היא בתנועה – הגוף לצד אחד והראש לצד שני. יש מעין דיסוננס בין הגוף שפונה לצד וקדימה, דבר אשר הופך את הציור לאמין ומשכנע יותר.
גודלו של הציור הוא 77 X 53 ס"מ.
לפי כל התחלת ציור על קנבס עם שמן או אקריליק נהוג למרוח שכבת לכה. שכבה זו הצהיבה בשלב מוקדם וגרמה שחלק גדול מהציור קיבל גוון כהה, והיה קשה להבחין בחלק מפרטי הציור.

המיוחד בציור הוא שאם נסתכל עליה היא תראה כאילו היא מסתכלת עלינו. הציור בשיטת הספומאטו נותן תחושה של מסתוריות.

הנוף סביבה ריקני ונועד להבליט אותה. הוא משך עניין כי הנופים המדומיינים, המאופיינים בצוקים מחודדים ונישאים, אופייניים לנופים שצייר לאונרדו בתמונות שבהן הוא נתן ביטוי לדמיונו.

המיתוס שמאחורי היצירה – זהו דיוקן שונה מאלו שהיו לפניו – הוא מסתורי יותר, יש בו הבעה של רגש שאני לא יודעים לקרוא, אך היא מעוררת בנו מחשבה. כמו כן, לאונרדו כאמן בפני עצמו הביא את התקופה לשיטה בעזרת טכניקות שהוא המציא. הוא הכין רישומים של הטבע ושל גוף האדם שהובילו ליצירה מושלמת.

עניין רב מעוררות גם ידה של ליזה. בעוד פניה המביטות ישירות אל הצופה וידה השמאלית הנחה על מסעד כיסא יוצרים רושם של תנוחה קבועה, ידה הימנית משוכה לפנים בתנוחה המעניקה הרגשה של תנועה רגעית. שילוב הדברים יוצר תחושה של יציבות ותנועה בו זמנית.

בעקבות הדיוקן הזה נכתבו הרבה כותבים שכתבו על הציור, והרבו לדון בדמות המצוירת כאישה נצחית, מפתה ואכזרית.
האזכורים התרבו מאוד בעקבות גניבות והשבתו אל מוזיאון הלובר.
במהלך המאה ה-20 רווחו האזכורים שלה במופע בידור וכמה פרודיות.

הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו ישירות למייל את כל ההנחות והמבצעים הכי שווים!