מה זה חלומות?

מה זה חלומות?

בעת השינה כל בנאדם חולם חלומות. הרוב לא זוכרים את מה שהם חולמים, חלק כן זוכר את חלומותיהם משום שהם היו עוצמתיים או סיוטים.

חלום הוא פעולה מנטלית המתחרשת בזמן שינה, היוצרת חוויה סובייקטיבית של מראות ותחושות.
לחלום שיגרתי כמה מאפיינים – חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, חוסר מודעות לחלימה, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט. החלום הוא תופעה כלל- אנושית חוצה תרבויות ונצפה גם אצל חיות.

חלומות

ישנם מספר סוגים שונים של חלומות, ובהם סיוט (שהוא לרוב חלום בעל השפעה גבוהה יותר על רגש האדם, בדרך כלל גורם לו לבהלה, אימה או חשש, וחלום טוב (שגורם לאדם להתעורר בהרגשה חיובית). אבל לא על סיוט היום נדבר.

לעיתים חלומות מובילים להשראה אומנותית, לרעיונות ואף לפתרונות של בעיות פרקטיות.
תיעוד של תוכני החלום מגלה כי רבים מחלומותינו עוסקים בבעיות שעסקנו בהן בהיותנו ערים.

ישנם מספר סוגים שונים של חלומות, ובהם סיוט, אבל לא על סיוט היום נדבר.

הגישה של זיגמונד פרויד לחלומות

זיגמונד פרויד היה נוירולוג ואבי תחום הפסיכולוגיה.
עם שנותיו כרופא הוא הגיע למסקנה שחלק ממטופליו מתלוננים על כאבים גופניים שמקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים אליהם. בעקבות כך פרויד החלק לחקור את הנושא.

פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.

זיגמונד פרויד אבי הפסיכולוגיה

הוא היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורה האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה. השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים – אמנות, שיווקי, יחסי ציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחרה, המידה ואפילו תרבות הסלפי והאינדיבידואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה21.

 

זיגמונד פרויד קידם ופיתח את חקר החלומות כחלק מתיאוריית הפסיכואנליזה עליה הוא עבד. הספר, שנכתב בשלב בו התיאוריה של פרויד התמקדה במיניות של הילד, רואה בחלום ביטוי לפנטזיות ולדחפים שהתרבות אינה מאפשרת לנו לבטא, במיוחד תוקפנות ומין. לפי תפיסה זו, רצונות שמודחקים בחיי היום יום מפאת היעדר האפשרות להגשימם, או בשל היותם אסורים, עולים על פני השטח בשינה. החלום, אם כן, הוא הצורה הסמלית “המכובסת”, שלובשים הדחפים על מנת לפתור את הדילמה בין הדחפים הפרימיטיביים למעצורים התרבותיים.

בתחילתה הספר לא זכה להכרה לה ציפה, אך עם השנים החלה התעניינות רבה בו.

לפעמים חלומות מתגשמים

ישנם מספר סוגים שונים של חלומות, ובהם סיוט, אבל לא על סיוט היום נדבר.

פרויד טען שהמטרה הביולוגית של השינה היא המרגוע ושסימן ההכר הפסיכולוגיה שלה הוא הפסקת ההתעניינות בעולם החיצוני. לפיכך, החלום הוא תוספת לא רצויה לשינה משום שזוהי פעילות נפשית מיותרת. גירויים חיצוניים שהנפש לא מיצתה את תגובתה להם ובמשך היום, היא מגיבה עליהם בזמן השינה בצורת חלום.

הגישה של קרל יונג לחלומות

קרל גוסטב יונג היה מדען שוויצרי ואחד ממשיכיו של פרויד.  התיאוריה שלו התבססה על התיאוריה של פרויד. לאחר מחקר של כמה שנים, הוא פרסם את מסקנותיו בספר. הוא חלק עם פרויד על מספר תהליכים שלטענת כל אחד מכיל תהליכים נפשיים שונים.

לחלומות החוזרים על עצמם יונג קרא להם “חלומות חוזרים”. הוא התייחס אליהם כאל חלומות שמגבירים/מעצימים את תוכנו.
חלומות כאלו משאר רושם עז על החולם מבחינת חיוניתו ותדירותו. הם מאוד חשובים כי יש התייחסות למשהו שקיים כבר זמן רב ומהווה מאפיין ייחודי לגישתו המנטלית של אותו אדם.

חלומות

 

יונג מנה שלוש מטרות אפשרויות לחלומות החוזרים על עצמם:

  1. מטרה מפצה – תכנים של חלומות אלו בדרך כלל תכנים שמכילים מטרות. כאשר החולם מבין את המטרת, החלום אמור להפסיק להופיע. החלום עבד עיבוד נפשי והנפש הגיעה לנחלה והבינה את מהות החלום.
  2. חלום טראומטי – כשטראומה מוטבעת במערכת הנפשית של האדם, החלום יחדל מלהופיע. יונג גרס כי קשה לקבוע האם החלום הוא תגובה לטראומה או שחזורה. לדבריו, רק אנליזה יכולה לפתור את העניין.  לאחר פירוש נכון של האירוע הטראומטי יכולה להוריד את הופעת החלום עד להעלימה בכלל.
  3. חלומות פרוספקטיביים – חלומות מסוג זה צופה הלא מודע אל הישגיים עתידיים. עם זאת, הוא התנגד נמרצות להגדרת כחלומות נבואיים, שכן ראה בהם צפיה מראש של צירופי הסתברויות העשויה לחפוף למציאות הקונקרטית.

השוני בין הגישות של פרויד ליונג

בתחילה רעיונותיו של יונג לא זכו לפופולריות בדומה לפרויד. תחילת הקריירה שלו האמין והמשיך את דרכו של פרויד, אך בהמשך נטש את רעיונותיו כדי לייסד אסכולת רעיונות משלו.
מודל הארכיטיפים של יונג לא התקבלו באהדה בקרב שועי הפסיכולוגיה המודרנית. ייתכן והסיבה לכך היא העובדה שעבודתו נטתה לעבר המיסטי והרוחני, ולכן נבחנה כיצירה היסטורית ובמחוזות הביקורת הספרותית ויישומי המיתולוגיה בתרבות הפופולרית, ולא כעל נכס משפיע במדעי הנפש, החברה וההתנהגות.

בבילוגרפיה:

  1. מכון טמיר לפסיכותרפיה

  2. טסקטולוגיה

כתיבת תגובה