מיגרנה היא לא סתם כאב ראש – זו בעיה נוירולוגית מורכבת שיכולה להשפיע בצורה קשה על החיים. אז מה באמת גורם למיגרנה, איך מתמודדים איתה, ואיך אפשר להקל על הסבל?
המאמר נכתב על ידי אישה שמתמודדת עם מיגרנה כבר יותר מ־30 שנה, והיא גם בעלת נכות בגין מיגרנה שמוכרת בביטוח הלאומי. חשוב לציין כי מה שנכתב לא מחליף שום היוועצות עם רופא, אלא נועד להעלות מודעות למחלה, לטיפול שלה ולעודד טיפול מותאם עם ניורולוג.
מיגרנה היא מחלה נוירולוגית כרונית שגורמת להתקפים חוזרים של כאבי ראש חזקים המלווים בהפרעה תפקודית קשה. זהו אינו "סתם כאב ראש" רגיל, אלא מצב רפואי מורכב בהרבה – תסמונת נוירולוגית מורכבת שמצריכה אבחנה וטיפול מדויק.
כששואלים מה זה מיגרנה, חשוב להבין שמדובר בכאב חד־צדדי שמלווה בתסמינים הבאים:
במהלך התקף חמור, רבים מהסובלים נאלצים לשכב בחדר חשוך ושקט עד שהמיגרנה חולפת.
התקף מיגרנה טיפוסי נמשך בין 4 ל-72 שעות ללא טיפול, אם כי משכו ועוצמתו משתנים בין אנשים. חלק מהסובלים חווים התקפים בודדים בשנה, בעוד אחרים עלולים להגיע להתקפים תכופים יותר ואף יומיומיים. מצב של מיגרנה כרונית מוגדר כאשר ישנם כאבי ראש ביותר מ-15 יום בחודש (מהם לפחות 8 ימים עם מאפייני מיגרנה) – מצב ממנו סובלים בישראל למעלה מ-170,000 איש. עם הזמן, ללא טיפול מתאים, המיגרנות עלולות להחמיר בתדירותן ובעוצמתן, ולעיתים שימוש יתר במשככי כאבים עלול בעצמו לגרום לכאב ראש כתוצאה מתרופות (Rebound) ולהכניס את המטופל למעגל של כאב.
לצורך הדוגמה, אני חולה במיגרנה מגיל שנתיים, יש לי כאב פועם בצד הראש (בדרך במצח צד ימין). ההתקפים שלי כמו שנכתב בהגדרה, הם ארוכים יותר מהתקף ממוצע (עם טיפול יש לי התקף של 3-4 ימים, ללא טיפול התקף אצלי יכול להגיע גם לשבוע או לאשפוז בבית חולים).
מדובר במצב שבו החולה חווה תסמינים נוירולוגיים מוקדמים המסמנים את בואו של התקף מיגרנה. גם במקרים אלו קיימות תוכניות מיגרנה טיפול מותאמות אישית. להלן רשימת סוגי המיגרנות הקיימים:
הנה הטבלה שמסכמת את ההבדלים המרכזיים בין כאב ראש רגיל לבין מיגרנה:
| תחום השוואה | כאב ראש רגיל | מיגרנה |
|---|---|---|
| עוצמת הכאב ומאפייניו | כאב קל עד בינוני, תחושת לחץ או כובד בשני צידי הראש. | כאב חזק מאוד, לרוב בצד אחד, בעל אופי פועם ("פטישים", "פיצוצים"). |
| תסמינים נלווים | לרוב אין – ייתכן רגישות מתונה או אי נוחות כללית. | בחילות, הקאות, רגישות לאור, לרעש ולריחות, לעיתים אאורה ונימול. |
| השפעה תפקודית | ניתן להמשיך בשגרה, גם אם בנוחות פחותה. | משבש תפקוד יומיומי, דורש מנוחה מוחלטת ועלול לגרום להיעדרות מעבודה/לימודים. |
| משך ותדירות | חולף תוך שעות ספורות, לרוב לא חוזר במחזוריות. | מחזורי וכרוני, מופיע בתדירות משתנה, נמשך יממה ואף יותר ללא טיפול. |
אין כיום טיפול שמרפא מיגרנה באופן מוחלט, אך יש מגוון גדול של טיפולים להקלה על התקפים וטיפולים מניעתיים להפחתת תדירות וכדאיות ההתקפים. מומלץ לכל אדם עם מיגרנות תכופות לפנות לנוירולוג כדי לבנות תוכנית טיפול אישית. להלן עיקרי אפשרויות לגורמים למחלה ולדרכי הטיפול הקיימות.
כדי להבין מה זה מיגרנה, חשוב לדעת שמדובר בתופעה נוירולוגית מורכבת מאוד, שנגרמת משילוב של גורמים תורשתיים, הורמונליים, סביבתיים ורגשיים. התשובה לשאלה מה זה מיגרנה? אינה אחידה. המדע טרם הבין לחלוטין מה הגורם הישיר למיגרנה, אך ידוע שמדובר בשילוב של נטייה תורשתית ורגישות עצבית, יחד עם גורמים סביבתיים שונים. למיגרנה יש מרכיב גנטי מובהק: לכ-60%-70% מהסובלים יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם מיגרנות. עם זאת, לא מדובר בגן יחיד אלא בשילוב גנים (תורשה "רב-גורמית"), כך שהנטייה למיגרנה עוברת במשפחה אבל עשויה להתבטא בצורה שונה בין אנשים.
בנוסף לגנטיקה, זוהו טריגרים (גורמים מעוררים) רבים שעלולים להצית התקף מיגרנה אצל מי שרגיש לכך. חשוב להדגיש שטריגרים משתנים מאדם לאדם – מה שיגרום למיגרנה אצל אחד, לא בהכרח ישפיע על אחר – אך ישנם גורמים נפוצים שחוזרים בדיווחים רבים:
מטרת סוג טיפול זה היא לעצור או להקל על ההתקף לאחר שהתחיל. עבור כאב קל-בינוני, משתמשים לרוב במשככי כאבים פשוטים ללא מרשם. בהתקפים בינוניים-קשים, התרופות הייעודיות ביותר הן מקבוצת טריפטנים – תרופות מרשם המכווצות כלי דם ומנטרלות את מנגנון המיגרנה. במקרים של בחילות והקאות קשות, לעיתים מוסיפים גם תרופה נוגדת בחילה.
זהו טיפול יומיומי קבוע שמטרתו להפחית את תדירות ועוצמת ההתקפים אצל מי שסובל ממיגרנות תכופות או קשות.
ישנן כמה קבוצות תרופות עיקריות שנמצאו יעילות במניעת מיגרנה:
ויטמין b2, חרצית ריחנית, מגנזיום. כל אלו הוכחו מדעית שהם מפחיתים מיגרנה.
cbt, מדיטציה, יוגה, פילאטיס, דמיון מודרך.
לאחר שמבינים מה זה מיגרנה, חשוב לדעת שהיא לא רק בעיה גופנית – אלא גם תסמונת שמערבת את מצב הרוח ואיכות החיים. מחקרים מראים כי אנשים שמתמודדים עם התקפי מיגרנה לעיתים קרובות סובלים גם ממצבים נפשיים כמו חרדה, דיכאון והפרעות שינה. למרות זאת, הטיפול בהיבטים אלו לא תמיד נכלל בהתמודדות עם המיגרנה עצמה.
במקרים רבים, נוירולוגים ופסיכיאטרים משלבים תרופות כמו סרוקוול או תרזודיל, שמוכרות בתחום בריאות הנפש, כדי להקל גם על ההיבטים הקוגניטיביים והרגשיים של התקפי מיגרנה. מדובר בטיפול משולב שמטרתו לא רק למנוע את ההתקפים, אלא גם לשפר את איכות החיים של המטופלים.
גילוי נאות – אני נעזרת בסרוקוול ותרזודיל כדי לאזן שינה וחרדה, והתרופות הללו הוכחו אצלי כיעילות להפחתת תדירות ועוצמת התקפי המיגרנה.
תמיד תהייתי מי סובל יותר ממיגרנות – נשים או גברים?
מתברר שיש הבדלים משמעותיים. מיגרנה פוגעת בשני המינים, אך נפוצה יותר אצל נשים. למעשה, שיעור הנשים הסובלות ממיגרנה גבוה בערך פי שלושה משיעור הגברים.
קצת נתונים סטטיסטיים ממחקרים:
בעולם כ-10% מהאוכלוסייה סובלים ממיגרנות (1 מכל 10 אנשים), אך בניתוח לפי מגדר מגלים שכ-15–18% מהנשים חוות מיגרנות לעומת כ-5–8% מהגברים. בישראל ההערכה היא שיותר ממיליון איש סובלים ממיגרנה, וכפי שצוין – רובם המכריע נשים.
הסיבה העיקרית היא ככל הנראה הורמונלית. ההורמון אסטרוגן, שרמתו משתנה לאורך החודש ובמהלך החיים, משפיע על מערכת העצבים ועל רגישות לכאב. אצל נשים רבות, התקפי מיגרנה מתחילים סביב גיל ההתבגרות, עם תחילת המחזור החודשי, ונחלשים לאחר הפסקת המחזור.
תקופת הפוריות של האישה (בערך שנות ה 20-40), מאופיינת בתנודות הורמונליות משמעותיות, ואכן זו התקופה שבה נשים חוות הכי הרבה מיגרנות. סוג המיגרנה שאני חווה היא מאוד שונה מהנתונים שכתבתי בחלק זה. אצלי המיגרנה הופיעה בגיל שנתיים, שנות הילדות שלי עד לשנות השלושים בחיי סבלתי ממיגרנות מאוד קשות, ורק לאחר שהתחלתי טיפול מונע עם הזריקה חוויתי שינוי מאסיבי במיגרנות שלי.
לאחר הפסקת הווסת, אצל רבות יש הקלה במיגרנות, אם כי אצל חלק זה עלול דווקא לעורר מיגרנות חדשות עקב השינויים ההורמוניים המהירים.
גברים כאמור סובלים פחות ממיגרנה באופן כללי. ישנם מאות אלפי גברים בישראל עם מיגרנות, ופעמים רבות האבחון אצלם מתעכב כי אינם פונים לרופא. חשוב לציין כי גברים נוטים לסבול יותר מכאב ראש מקבצי (כאב ראש רגיל), ולא מיגרנה.
בשנת 2021 פרסם המוסד לביטוח לאומי בישראל לראשונה קריטריונים רשמיים להכרה במיגרנה במסגרת נכות רפואית. וזאת תודות לרופאים: יהודה ששון, ד"ר אולגה חילקביץ, ד"ר ברוך אלעד, ד"ר מרק טרגין (רופא מטעם משרד הבריאות), ודניאל עובד (גילוי נאות: הוא הניורולוג שלי). הקריטריונים גובשו בשיתוף החברה הישראלית לכאב ראש, בהובלת ד"ר דניאל עובד, וקובעים ארבע דרגות של אחוזי נכות בהתאם לחומרת המיגרנה ותגובת החולה לטיפולים.
לעוד מידע על נכות בגין מיגרנה היכנסו למאמר הזה: אחוזי נכות מיגרנה ביטוח לאומי>>
התמודדות עם מיגרנה כרונית היא אתגר לא קטן. ההתקפים הכואבים, חוסר הוודאות מתי יופיע ההתקף הבא, וההשפעה על העבודה, הלימודים והחיים החברתיים – כל אלה עלולים לגרום לתסכול, לעיתים דיכאון ואף לתחושה שאחרים אינם מבינים אותם. רוב חיי התמודדתי עם אמירות כאלו ואחרות שגרמו לי לתסכול רב מחוסר המודעות של הסביבה למחלה שלי, ואני מדברת תגובות ממסגרות כמו: בית הספר, צבא ועוד. זכרו שאתם לא לבד בכך, ושיש כיום יותר מודעות ציבורית ושבירת סטיגמות לגבי מיגרנה.
החדשות הטובות הן שיש תקווה ויש פתרונות. הרפואה היום מציעה יותר אפשרויות מתמיד לסייע לחולי מיגרנה – מטיפולים תרופתיים חדשים ועד הכרה רשמית בזכויותיכם בישראל. חשוב לא להתייאש ולא להסס לפנות לעזרה רפואית ולנסות גישות שונות עד שמוצאים מענה. אם טיפול אחד לא עזר – התייעצו שוב, יש עוד חלופות בשפע.
לאחר שהשלמתי 30 שנה עם מחלת המיגרנה יש בידי לא מעט מידע על דרכים כיצד להפחית התקפי מיגרנה וכיצד להשיג איזון בחיים מול המחלה.
אחד הכלים היעילים להתמודדות עם מיגרנה הוא שילוב של טיפולים משלימים, כמו נטורופתיה ורפלקסולוגיה, המסייעים בהפחתת תדירות ההתקפים ועוצמתם.
בנוסף, עיסוק באמנות מקורית, כגון ציור, פיסול או יצירה, יכול לשמש ככלי טיפולי המסייע ברגיעה נפשית ובהפחתת מתחים. היצירה מאפשרת ביטוי רגשי, מסייעת בהפחתת חרדה, ומקדמת תחושת שליטה ורוגע, אשר יכולים לתרום להפחתת תדירות ועוצמת התקפי המיגרנה.
לקריאה נוספת על התמודדות דרך יצירה, מומלץ לבקר באתר אמנות מקורית ולהיחשף לדרכים בהן אמנות יכולה לתמוך בריפוי נפשי.
תמונות קנבס לסלון, לחדר, למשרד, למסדרון או לכל חלל שאתם תבחרו לנכון למקם את היצירה המיוחדת!
בואו לעשות איתי ביחד אמנות בהזמנה אישית!
השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם!
הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו ישירות למייל את כל ההנחות והמבצעים הכי שווים!
