מה זה מיגרנה?

מה זה מיגרנה? מיגרנה או צַלְחִית בעברית, היא מחלה עתיקה ומקור השם מן היוונית העתיקה,  בתרגום לאנגלית ולצרפתית Migraine. התקף כאב ראש מיגרנותי טיפוסי הוא בעל עוצמת כאב בינונית עד חזקה, נמשך בין 72-4 שעות וקיימים בו צירופים שונים של המאפיינים הבאים: כאב ראש פועם , חד צדדי, מלווה בבחילה ו/או הקאה, אי-סבילות לפעילות גופנית שגרתית או אף הימנעות מפעילות כזו, אי-סבילות לאור ולרעש. האבחנה הנה עדיין קלינית ואין בידנו סמן ביולוגי אבחנתי.

ישנם שני סוגים של מיגרנות:

1. מיגרנה ללא אאורה.

2. מיגרנה עם אאורה – אאורה היא הפרעה עצבית חולפת המופיעה באופן טיפוסי לפני שלב כאב הראש, נמשכת בד"כ עד 60 דקות, המערבת ליקויים בשדה הראייה כגון -טשטוש ראיה, הזיות ראיה (אורות בוהקים, קווי, זיגזג) ועד לעיוורון מלא. לעיתים נדירות ההפרעה הנוירולוגית תכלול גם חולשה מוטורית. יתכנו תסמינים הקשורים להפרעה בתפקוד גזה המוח כגון – סחרחורת קשה, ראיה כפולה, חוסר קואורדינציה, הפרעות היגוי ועוד.

מיגרנה עם אאורה מהווה 15% מכלל חולי המיגרנות. 72% סובלים ממיגרנה ללא אאורה, ו13% סובלים ממיגרנה משני הסוגים.

מחלה זו הוגדרה ע"י ארגון הבריאות העולמי כאחת המחלות המגבילות ביותר. המחלה לא רק פוגעת בבריאות האדם, אלא גם בקשריו החברתיים, המשפחתיים וביכולתו לעבוד וללמוד. פגיעה זו דומה לפגיעה ממחלת הדיכאון.

סרוטונין הוא מוליך עצבי מקבוצת המונואמינים, שאליה משתייכים גם דופמין ועוד מוליכים. כל תאי העצב שמייצרים סרטונין נמצאים בגזע המוח, המעורב בעוררות ותהליכים אוטומטיים רבים.

הסרוטונין מעורב בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע מלמעלה-למטה, המאפשרים מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי.

לסרוטונין יש גם תפקיד ראשי בתחושות וברגשות הקשורים למצב רוח, כגון התרוממות רוח, דיכאון, תוקפנות, התנהגות אימפולסיבית וכדומה. לסרוטונין יש תפקיד גם בוויסות טמפרטורת הגוף. סמי הזיות כמו LSD  ואקסטזי, כמו גם תרופות נוגדות דיכאון, בנוסף לאלכוהול, פועלים על הקולטנים לסרוטונין. סרוטונין, יחד עם דופמין ונוראדרנלין, משפיע ככל הנראה על תחושת תיאבון, שיכוך כאבים, הנאה מינית והנאה בכלל. שני המוליכים מביאים למניעת כאבי ראש, מיגרנה, חרדות והפרעות אכילה.

 הקשר בין מיגרנה לסרוטונין:

 כ-12% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית סובלים ממיגרנה, ואילו מדיכאון סובלים עד 25% מהנשים ועד 12% מהגברים. שתי מחלות אלה גורמות לירידה ניכרת באיכות החיים הנפשית והגופנית. מחקרים אפידמיולוגיים הדגימו קשר סטטיסטי בין מיגרנה למחלות פסיכיאטריות שונות, וביניהן דיכאון. מסתמן קשר דו כיווני לפיתוח אחת משתי המחלות הללו. כלומר, הסובלים ממיגרנה יכולים לחלות בדיכאון וכך ההפך.

הקשר הדו כיווני מרמז על מנגנון משותף ובוצעו מספר מחקרים בנושא זה. נמצא כי ירידה בתפקוד המערכת הסרוטונרגית, הקשורה למוליך סרוטונין, מסתמנת כחוליה המשותפת בין שתי המחלות. הטיפול התרופתי המיועד להעלאת הסרוטונין, ואילו הטיפול התרופתי במיגרנה פועל במנגנונים המשותפים להעברת הסרוטונין.

קו-מורבידיות (Comorbidity) – מוגדרת כתופעה שבה שתי מחלות מופיעות בו-זמנית בשכיחות גבוהה ביחס למכפלת השכיחויות שלה נצפה ממחלות בלתי תלויות. מחקרים אפידמיולוגיים הוכיחו סטטיסטית את הקו-מורבידיות בין מיגרנה ומחלות פסיכיאטריות שונות, וביניהן דיכאון. מחלות אלו מורידות משמעותית את איכות החיים הנפשית והגופנית. 

 סרוטונין מסתמן כאפשרות לקשר משותף וכגורם לקו-מורבידיות בין שני מצבים אלה. ירידה כרונית בסרוטונין היא אחד מהמנגנונים להתפתחות דיכאון, כמו גם להתפתחות מיגרנה. הטיפול התרופתי המקובל בדיכאון מיועד להגברת תפקוד הסרוטונין המוחי, ואילו במיגרנה הטיפול התרופתי פועל במנגנונים שונים דרך קולטנים סרוטונרגיים. בעת טיפול מקביל ולא מתואם, העלאה מוגברת של הסרוטונין המוחי משתי קבוצות התרופות עלולה לגרום לתסמונת סרוטונין.

הקשר בין שינה למיגרנות וסרוטונין:

בעיות שינה לאורך השנים ידועות כגורמות לבעיות בריאותיות וגורמות להפרעה בתפקוד היומיומי של האדם.

ישנם אנשים שההתקפי הצלחית, מיגרנה בעברית, מתרחשים בלילה, הקשר להפרעת שינה ברורה מאוד.

ישנה השערה שאומרת שבעיות באיכות השינה פוגעות בייצור טבעי של דופמין וסרוטונין, שהם המוליכים האחראים על מצבים נפשיים, וכתוצאה מכך עלולה להופיע מיגרנה גם בלילה.

השערה נוספת היא כי חולי מיגרנות ללא אאורה מתעוררים עם מיגרנה לעיתים קרובות, הסיבה היה כנראה ששנת הREM היא הכי חזקה לקראת הבוקר.

מהי שנת REM?

מקור השם – Rapid Eye Movement – תנועת עיניים מהירה.

לשלב זה מספר שמות נוספים כגון, שינה פעילה, שינה פרדוקסלית ושנת חלום.

• שינה פעילה – משום שהמוח שלנו פעיל בזמן הזה ממש כמו בזמן ערות!

• שינה פרדוקסלית – על שום השיתוק המוטורי לבין הפעילות הערנית של המוח.

• שנת חלום – שלב החלימה, שלב שקל יותר לקום בצורה טבעית.

לשינה יש שני שלבי שינה עיקריים – שנת NONREM ושנת REM.

שנת REM מאופיינת בריצוד עיניים מהירה, חלימה ערה והמוח פעיל מאוד, אך הגוף משותק.

מחזור של אורך שנת חלום אורך בין 15-20 דקות ומהווה בין 25%-30% מסך זמן השינה של מבוגרים. קל יותר להתעורר בשלב זה.

גלי המוח ערים ודומים לזמן הערות, אך ההבדל ביניהם הוא ששרירי הגוף משותקים זמנית מלבד הסרעפת. ישנה הגברה בתהליכים פנימיים – קצב הלב עולה, זרימת הדם למוח, חילוף החומרים, נשימה מהירה ושטחית, עוררות מינית ולחץ הדם שעולה.

בשלב זה הגוף יותר רגיש לטמפרטורה, ולכן הוא מחפש את שמיכתו.

מכוון שאיני רופאה, אלא מביאה לכאן כלים מניסיון חיי, אין המידע כאן מהווה תחלופה להיוועצות עם רופא מומחה.

הקשר האישי בריאותי בפן האישי:

אני סובלת מזה כ26 ממיגרנות כרוניות קשות. שנים שחיפשתי תשובות למה אני סובלת ככה ואיך אפשר להפסיק את הסבל הנוראי הזה.

לפני מספר שנים חוויתי משבר מאוד גדול, הגוף שלי הגיב אוטומטית במיגרנות.

המיגרנה שלי מאופיינת בכל התסמינים הקליניים האפשריים, אבחון לפי תופעות שאדם סובל ולא לפי בדיקה מסוימת, מלבד אאורה. כלומר, אני סובלת מכאב ראש ברכות, בחילות, הקאות, רגישות לאור, רגישות לרעשים וריחות.

בזמן המשבר נשבעתי לעצמי שעד שלא אמצע תשובות למקור המיגרנות שלי כנראה לא אוכל לשוב לתפקד כמו שצריך כי זה עכב האכילס שלי.

הצעד הראשון לשינוי מצב בכללי הוא מודעות. אחרי מחקר של כמה שנים, הבנתי שהמיגרנות שלי הן פסיכוסומטיות, מושפעות ממצבי הנפשי (סטרס, חרדות, דיכאון וכו').  התחלתי לחפש כלים כיצד אני מצליחה להתמודד עם הבעיות הנפשיות על מנת שהמיגרנות יחלשו, אבל זה לא הספיק.

אמנם השורש של בעיות המיגרנות אצלי הוא נפשי, אבל אין יכולת להימנע מטיפול תרופתי מתאים.

לאורך שנים עברתי עשרות נוירולוגים ששלחו אותי לבדיקות הרגילות (CT ראש, MRI וEEG), אך הבדיקות לא הניבו שום תוצאה כי הן היו תקינות. קיבלתי כדורים לא מותאמים למיגרנות שלי. רק לאחרונה, התחלתי טיפול תרופתי, אני נוטלת דפלפט כרונו, ששינה את רמת ההתקפים משבעה ימים ליומיים וחצי בחצי שנה.

אני רוצה לחזור לדבר על מודעות ועל שינוי שהתחולל בי. כאשר אני הבנתי כי המיגרנות שלי הן פסיכוסומטיות וששיש קשר גומלין לא מוכח עדיין בין סרוטונין למיגרנות. הבנתי שפה קבור הכלב.

התקף מיגרנה אצלי מושפע גם נפשית, החשיבה שלי הופכת לשלילת יותר מהרגיל, משמע זה מקשה על ההתמודדות עם ההתקף. התחלתי לתרגל חשיבה חיובית על מנת להפריש סרוטונין ולהסיח את המחשבה מן הכאב.

ביחד עם הטיפול התרופתי המתאים ותרגול חשיבה חיובית מקלות על התקפי המיגרנות.

כמובן שתזונה נכונה, שכוללת מניעה משוקולד, יין אדום וגבינה צהובה, ופעילות ספורטיבית נחוצות לייצור סרוטונין וגם לאיזון הבריאות שלי.

ביבליוגרפיה:

 ויקיפדיה – מיגרנה ודיכאון

הפיזיולוגיה של השינה

4 שלבי השינה