כמה פעמים קרה לכם שנעלתם את רכבם וחזרתם מספר פעמים אליו על מנת לוודא שהוא סגור?
או ששטפתם מספר פעמים ידיים על מנת להרגיש נקיים או שדאגתם על יתר המידה לסדר וניקיון.
כל אלו נקראים טקסים שהופכים להיות הרגלי התנהגות, שיכולים להיות מסוכנים. טקסים אלו משתייכים להפרעת OCD.
OCD (בלעז: obsessive compulsive disorder) או בשמה בעברית – הפרעת טורדנית-כפייתית היא הפרעה המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, ובביצוע טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש מחשבות טורדניות הגורמות לסבל.
הפרעה זו מופיע במגוון צורות ובדרגות שונות של חומרה. OCD נוטה להשתלט על יותר ויתר שטחים בחיי האדם הסובל ממנה, ומגבילה אותו בתפקוד.
OCD (בלעז: obsessive compulsive disorder) או בשמה בעברית – הפרעת טורדנית-כפייתית היא הפרעה המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, ובביצוע טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש מחשבות טורדניות הגורמות לסבל.
שכיחות ההפרעה
כ-2% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה זו בדרגות קושי שונות. חוקרים סבורים כי ההפרעה קשורה לא מאוזנת של סרוטונין. אם בעבר היה קשר לאבחן הפרעה זו, כיום יותר קל לאבחן משום שהתחלואה עלתה. לכן, אם הפרעה זו פוגעת עד מאוד בתפקוד היומיומי מומלץ ללכת לפסיכיאטר ולשאול לגבי טיפול תרופתי.
לפי מחקרים אמריקאים אחוז הנשים שסובלות בבגרות מהפרעה זו גדול מגברים. לעומת זאת, בגילאי הילדות בנים נוטים לסבול ממנה יותר. חשוב להדגיש כי עד גיל 7 פחות או יותר, ילדים נוטים לפתח התנהגות טקסית על מנת לפתח ביטחון ורגיעה.
ולפי נתוני ה-NIH (ארגון המחקר העולמי), השכיחות של לתחלואת OCD היא 1.2% מהאוכלוסייה הבוגרת ו-1% בקרב הילדים. קבוצת הגילאים לתחלואת OCD היא 18-44.
מה הגורם להפרעה?
למרות שהגורמים ל-OCD לא ידועים עדיין, מחקרים מעידים כי תשובה לכך יכולה להיות משולבת מגורמים ביולוגים וסביבתיים.
- גורמים ביולוגים – עדיין לא יודעים על איזו גורמים ביולוגים גורמים להיווצרות ההפרעה, אך מחקרים ויעילותם של טיפולים תרופתיים מצביעה על כשל בוויסות הסרוטונין במוח. בנוסף, הועלתה תוצאה נוספת כי הסובלים מOCD ישנה פעילות מוגברת באונות המוח הקדמיות.
- גורמים סביבתיים – לא פעם החברה והתרבות מייצרות דפוסי התנהגות ומחשבה. גישות של פסיכולוגיה התנהגותית רואות בהפרעה זו תוצר של למידה לא יעילה: האובססיות נוצרות דרך התניה בה האדם מקשר גירוי לבין תחושות חרדה ואי נוחות.
זהו בעצם מגנון הגנה שמפתח האדם לגירוי סביבתי כלשהו. לכן, הוא ימשיך להשתמש בה שוב ושוב.
מה הגורם להפרעה?
הפרעת OCD מצריכה טיפול. להפרעה זו יכולות להיות תקופות בהן OCD יכול להתבטא באופן חמור יותר או פחות.
רגשות אשמה ובושה נלוות פעמים רבות וזה מוביל להסתרת ההפרעה ולא לטיפולה.
השילוב הנכון להפחתת הסבל של הפרעה זו הוא טיפול תרופתי וטיפול שיחתי-פסיכולוגי.
טיפול תרופתי
זהו חלק עיקרי בטיפול תרופתי בתרופות מקבוצה מעכבי הורמון סרוטונין, איך כאשר טיפול זה אינו יעיל יש להיוועץ פסיכיאטר על מנת לבדוק אלטרנטיבות אחרות.
מחקרים הציגו כי סוג התרופות הטוב ל-OCD הוא SSRI ,ואז הרופא יכול לטפל בשתי ההפרעות עם אותה התרופה. תרופות כמו: לוסטרל, סרנדה, פרוזאק, פריזמה ועוד הן מאושרות ע"י ה-FDA. אמנם השיפור בתסמינים באמצעות התרופות הינו הדרגתי ואיטי בהשוואה לדיכאון או חרדה.
טיפולים פסיכולוגים:
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT -Cognitive Behavioral Therapy) – הינו טיפול פסיכותרפי המכיל מכלול של שיטות טיפול פסיכולוגיות התנהגותיות וקוגניטיביות.
זהו טיפול ממוקד, קצר מועד, המאמין כי את הקשיים הריגושיים הנגרמים עקב דפוסי מחשבה והתנהגות בלתי יעילים, ניתן לשנותם ע"י בנייה מחודשת.
האמרה: "מחשבה יוצרת מציאות" נורא מאפיינת את מודל הטיפול של CBT. בשביל לייצר שינוי בדפוסים יש צורך בתפיסת המציאות. שוני זה בעצם מאפשר לייצר תנועה פנימית המאפשרת למטופל לאמץ דפוסי חשיבה תקינים במקביל לשינוי דרך פעולתו.
CBT זכתה לפופולאריות רבה עקב כך שהיא נחקרה כל הזמן, ללא הפסקה, באופן מקיף תוך ביצוע שינויים בהתאם למבנה ולמערך של מחקרים קליניים מבוססי ראיות.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נבחן כל הזמן מחדש, מעצם החתירה של הטיפול לבצע שינויים ברורים בזמן קצר.
במחקרים אלו הוכחו כי הטיפול יכול לחולל שינויים גדולים בזמן קצר לזמנים של אורכי טיפול. לעוד מידע תוכלו למצוא במאמר על גישת ה-CBT.
- ACT (Acceptance and Commitment Therapy) או תרפיית קבלה ומחויבות – היא גישת טיפול המשלבת בין יסודות הטיפול של CBT ובין מרכיבים של קשיבות (Mindfulness). ל-ACT מכיל היצע רכב של טכניקות טיפוליות, ומהן אפשר לבחור ולהתאים לכל מטופל באופן אינדיבידואלי. רבות מהן מציעות פתרונות להתמודדויות הקשורות בסבל, רגשות כואבים ותכנים מטרידים העולים מן התודעה.
שיטת טיפול זו הינה נגזרת של טיפול CBT. שתיהן מאמינות בעיקרון קבלה הינה תנאי שצריך להתקיים על מנת לבצע שינוי. במהלך הטיפול המטופלים רוכשים סט כלים על מנת לחולל שינוי מחשבתי, התנהגותי ורגשי.
על המטפלים להיות בקשיבות גבוהה, ולהבין כי הוא מי שיכול להיות גם בעמדה דומה למטופל משום שגם הם בני אנוש. המטופלים במהלך הטיפול חווים רגשות חיובים ושליליים בהתאם לחוויות חייהם.
הגישה בעצם יוצרת תפיסה של שותפות בין המטפל למטופל בתהליך טיפולי ולא יחסים לא זהים בין שני הצדדים.
לעוד מידע תוכלו למצוא במאמר על גישת ה-ACT.
הקשר בין מחשבות טורדניות ל-OCD
מחשבות טורדניות או פולשניות הן מחשבות, דימויים או רעיונות לא רצויים שיכולים להפוך לאובססיות. הן גורמות לצער ומעוררות מצוקה, קשה לנהל אותן ולהשתחרר מהן. חלק לא מבוטל מן האוכלוסייה סובל מהן. אובססיות אלו משתנים לפי דרגי חומרה ועתידות בעצם להפוך להפרעת OCD.
מי שסובל ממחשבות טורדניות יפתח מנגנוני הגנה ותסמינים שונים בהתאם לחומרת ותכיפות הופעתן של המחשבות. מחשבות אלו יכולות להופיע מספר רב של פעמים במהלך היום ויוצרות תחושות של חרדה, פחד וחוסר שליטה. כל אלו הינם של ההפרעה, ולכן אם הן מגבילות את התפקוד היומיומי ואיכות החיים יש צורך לגשת לטיפול.
משמעות המושג – מחשבות טורדניות
מחשבות טורדניות הן מעין לופ של חרדה ומחשבות כפייתיות ששואבות את האדם לשם ולא נותנת מנוחה. מדובר במחשבות חוזרות שמגיעות באופן בלתי נשלט ורצוי וקשה מאוד לשלוט בהופעתן.
מחשבות אלו יהיו שליליות, כאלו המברשות בשורות לא טובות, אך לפי בוחן המציאות הן יהיו לא מציאותיות והגיוניות.
אחרי מפתחות מחשבות אובססיות האדם מאמץ לעצמו דפוסי התנהגות אובססיבית שמרגיעה את מידת החרדה ומסיחה את דעתו.
ההתמודדות שלי מול המחשבות הטורדניות
לפי כ-3 שנים אובחנתי עם OCD בעקבות מחשבות טורדניות הציקו לי תקופה ארוכה. הן התבססו על אירוע שעברתי ולא יכולתי להבחין מהי מחשבה מציאותית לאחת שהיא לא.
המחשבות הביאו לתחלואה נוספת – עליה בהתקפי החרדה, היסטריה ובכי שלא יכולתי לשלוט עליהם. פשוט הרגשתי חסרת אונים. במצבים כאלו אני נואשת למצוא את הבעיה או ההגדרה כדי שאוכל להתחיל לטפל בבעיה.
כאשר הגיעה האבחנה מהפסיכיאטר הרגשתי הקלה ראשונית כי ידעתי מה יש לי. במקביל לטיפול תרופתי שהתחלתי לקחת באותה התקופה, המשכתי בטיפול שיחתי שעזר לי לצאת מהבוץ. למדתי שיטות להרגעת החרדה בעזרת שיטות מעולם ה-CBT לצד פיתוח תחביבים ומגנוני הגנה בריאים ולא אובססיביים.