לאונרדו דה וינצ'י היה מבין גדולי האמנים והממצאים בכל הזמנים!
לסקרנותו של דה וינצ'י לא היה שובע, לכן עסק ולמד כל כך הרבה תחומים. הוא האמין שאמנות, מדע וטבע קשורים בקשר הדוק ביניהם. לפיכך הוא גם ניהל את חייך. הוא עסק בתחומים רבים והתבלט בהם. במאמר זה אני מתמקדת בצורת הציור שלו, על התפתחותו כאמן ואיזו מורשת הוא הותיר אחריו.
בתקופת הרנסנאס הביאה איתה ריאליזם ורגש. כלומר, האמנים של הרנסנאס השתדלו תמיד להציג את דמות האדם בצורה הכי אמיתית שניתן לאותה תקופה. לשם כך הם השתמשו בשיטות חדשות כמו – המחשת העומק (פרספקטיבה) או חיקוי המדויק של האופן שבו האורי הטבעי מוטל על דברים.
מיכאלנגולו, לאונרדו דה וינצ'י ורפאל היו מהציירים הבולטים באותה התקופה. לאחר תקופה שהציור התמקד בהדגשת הסמלים הדתיים של הנצרות, אמני הרנסנאס חזרו לריאליזם הקלאסי שאפיין את אמני העת העתיקה (יווני ורומי) והחשיבו מאוד את הקומפוזיציה, הסימטריה , פרספקטיבה והאור.
הציור "הסעודה האחרונה", שצויר על גבי קיר חדר אוכל של מנזר במילאנו, הוא נחשב לפנינה אמנותית מהחשובות בתקופת הרנסנס.
לא מעט רואים בלאונרדו כאחד הציירים הדגולים בתולדות האמנות. הוא צייר בקושי 20 ציורים, אבל הותיר מורשת מופלאה בתולדות הציור וכמה מהציורים הנודעים בהיסטוריה.
הבולט מבניהם הוא "המונה ליזה" – הציור המפורסם ביותר בעולם, שנמצא במוזיאון הלובר שבפריז.
גאוניתו של דה וינצ'י בציור נודעת עד לימינו אנו. המצאותיו אולי היו מהפכניות לזמניו ונחשב לאחד מפותרי הבעיות מהגדולים שיש, עמד בפני משימה אישית לא פשוטה. אני אקדים ואספר שלאונרדו היה שמאלי, בדיוק כמוני, איטר יד ימינו.
באותה תקופה היה שמאליים היו חריגים בחברה, והיו מכריחים אותם לכתוב ביד ימין. כתיבה ביד שמאל הייתה נחשבה לסטייה חברתית.
לאונרדו הבחין דיי מהר מכתים את הדף בידו בגלל הכתיבה ביד שמאל, שמרחה את הדיו הרטוב. הוא מהר מאוד הבין שאם הוא יכתוב הפוף הרי שהיד הכותבת תיגע רק באזור אחד של הדף ותקטין את אפשרות המריחה. לכן, הוא עבר לכתב ראי – במקום לכתוב משמאל לימין, כמו שנהוג באיטלקית או שפות לועזיות, הוא כתב מימין לשמאל – כתב ראי!
חלק מסקרנותו כאמן ומדען, שחקר את גוף האדם ולמד דברים רבים וחשובים על המבנה והצורה שבה הוא בנוי.
לאונרדו דה וינצ'י היה אוטודידקט ומאד אהב להיות כזה. ככה הוא חקר את גוף האנושי ולמד דברים חשובים שחלקם שירתו אותו בהמצאות שהמציא, שהקדימו את זמנן. הידע האנטומי שרכש תרם גם ליכולות הציור המופלאות שלו, אלה שבזכותם צייר כמה מהציורים הטובים בתולדות האמנות!
ציור "המונה ליזה" הוא ללא ספק אבן דרך בתולדות האמנות המערבית.
בציור זה הפגין לאונרדו את גאוניתו בשימוש חדשני בצבע.
השיטה של ערבוב עדין, שזכתה לכינוי ספומאטו, לאחר מכן מגיע מעבר הדרגתי בצבעים החליף בו את קווי המתאר הנוקשים שהפרידו בין עצמים בציורי התקופה. משיחות מכחול עדינות טשטשו את זווית הפה של המונה ליזה והקנו לה חיוך מסתורי ומסקרן.
בעזרת המעבר ההדרגתי מהגוף של המונה ליזה אל הנוף שמאחוריה וההתמזגות ההדרגתית של הגוף עם הרקע יצר מעבר הדרגתי וזהיר מצבע לצבע ומגוון לגוון, כך ולא ניתן כמעט להבחין בתת- הגוונים והמעבר הופך בלתי מורגש.
הספומאטו העניק למונה ליזה אווירה קסומה ומסתורית ותרם להפיכתו לציור הנודע בכל העולם.
תמונות קנבס לסלון, לחדר, למשרד, למסדרון או לכל חלל שאתם תבחרו לנכון למקם את היצירה המיוחדת!
בואו לעשות איתי ביחד אמנות בהזמנה אישית!
השאירו פרטים ואשוב אליכם בהקדם!
הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו ישירות למייל את כל ההנחות והמבצעים הכי שווים!
