פוסט טראומה היא חוויה נפשית מורכבת שיכולה להשפיע על כל תחומי החיים החל מהרגשות והמחשבות ועד ליכולת שלכם לתפקד בעבודה ובבית. כאשר אתם מתמודדים עם זיכרונות קשים, חרדות ונדודי שינה בעקבות אירוע טראומטי, תחושת הבדידות וחוסר האונים עשויות להיות כבדות. החדשות הטובות הן שאינכם או אני לבד. אלפי אנשים בישראל ובעולם חוו טראומה ומצאו דרכי החלמה.
תוכן עניינים
פוסט טראומה: מה זה אומר באמת?
פוסט טראומה היא הפרעת חרדה נפשית המתפתחת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי שמאיים על חייו או שלמותו הפיזית/הנפשית של אדם. זוהי הפרעת דחק פוסט טראומטית המתמשכת גם זמן רב לאחר שהסכנה חלפה. אנשים שסובלים מ-PTSD מרגישים לעיתים כאילו האירוע הטראומטי נחקק בנפשם.
הם עשויים לחוות את הזיכרונות שוב ושוב דרך פלאשבקים וסיוטים, להגיב בדריכות יתר לכל טריגר קטן, ולהרגיש מנותקים רגשית מהסובב אותם. חשוב להדגיש: לא כל מי שחווה אירוע קשה יסבול מפוסט טראומה. תגובות לחץ חריפות מיד אחרי אירוע הן נורמליות, ורק אם התסמינים נמשכים מעל חודש ופוגעים בתפקוד היומי, ייתכן שמדובר ב-PTSD. ההפרעה רשמית מוכרת כמצב נפשי בר טיפול ואינה מעידה על חולשה או פגם באופי. זוהי תגובת נפש טבעית לאירוע בלתי טבעי בעוצמתו.
כיצד נראים תסמינים אופייניים של טראומה מתמשכת?
פוסט טראומה מתבטאת במגוון רחב של סימפטומים הממשיכים להציק לאדם לאורך זמן. כל אחד עלול לחוות את ההפרעה קצת אחרת, אך ישנם תסמינים פוסט טראומה טיפוסיים שחשוב להכיר:
- זיכרונות חודרניים: מחשבות, פלאשבקים או סיוטים חוזרים מהאירוע הטראומטי שמתפרצים לתודעה בלי אזהרה. אנשים מרגישים לעיתים כאילו הם שוב שם באירוע הקשה, עם אותן תחושות פחד ועוררות גופנית.
- עוררות יתר ודריכות מתמדת: הגוף נמצא בכוננות מוגברת לאורך זמן. תסמינים יכולים לכלול בהלה קלה מרעשים, התקפי זעם ורגזנות, קשיי ריכוז, ונדודי שינה חוזרים. גם ללא סכנה ממשית, המערכת ממשיכה לפעול במצב "הילחם או ברח".
- הימנעות: מאמץ מודע ולא מודע להתרחק מכל דבר שמזכיר את הטראומה. זה יכול להיות הימנעות ממקומות, אנשים או פעילויות הקשורים לאירוע, וגם הדחקה של מחשבות ורגשות בנושא. ההימנעות נועדה לצמצם הצפה רגשית, אך בטווח הארוך היא עלולה לצמצם את חיי היומיום.
- שינויים במצב הרוח ובמחשבות: רבים חווים מחשבות שליליות מתמשכות (אני אשם, העולם מסוכן), תחושת אשמה או בושה, ותחושה מתמדת של ניכור וניתוק מהזולת. לעיתים יש קהות רגשית חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים, ואדישות כללית.
- תגובות דיסוציאטיביות: חלק מהאנשים חווים התנתקות מהמציאות ברגעי מצוקה. למשל דפוס של דה-פרסונליזציה (תחושה שהאדם צופה בעצמו מבחוץ) או דה-ריאליזציה (המציאות מרגישה חלום). דיסוציאציה היא מנגנון הגנה שמאפשר "לברוח" מנטלית כשהכאב הנפשי בלתי נסבל, ונרחיב עליה בהמשך.
חשוב לזכור שתסמינים אלו יכולים להופיע בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. יש מי שמתפקדים לכאורה כרגיל אך סובלים בפנים, לעומת אחרים שהסימפטומים משביתים את חייהם. בכל מקרה של ספק עדיף לפנות לאיש מקצוע לאבחון מסודר.
פוסט טראומה מינית: סימנים שכדאי להכיר מוקדם
אירועים של תקיפה או התעללות מינית הם מהגורמים השכיחים להתפתחות PTSD, ונחשבים לטראומה בעלת מורכבות מיוחדת. במקרה של טראומה מינית, ייתכן שיופיעו סימנים ייחודיים בנוסף לתסמינים הרגילים שפורטו לעיל.
סימנים לפוסט טראומה מינית כוללים בין היתר:
- זיכרונות ופלשבקים פולשניים של האירוע: נפגעי תקיפה מינית סובלים מזיכרונות חוזרים, סיוטים קשים ודימויים בלתי נשלטים של רגעי הפגיעה. הם עלולים לחוש שוב את אותה אימה ובושה שחשו בזמן האירוע.
- חרדה מתמשכת וקושי להירגע: תחושת חוסר ביטחון בסיסי בעולם, המתבטאת בדריכות גבוהה, בהתקפי חרדה ובכך שהגוף נשאר במתח כרוני. לעיתים קרובות נפגעות פגיעה מינית מתקשות לסמוך על אנשים סביבן ומרגישות איום גם בסיטואציות שבטוחות אובייקטיבית.
- הימנעות קיצונית: ניסיון להימנע לא רק ממקומות ואנשים המזכירים את הטראומה, אלא אף מקשרים אינטימיים וממצבים מיניים מכל סוג, מחשש שיציפו טריגרים. חלק מהנפגעים מדווחים על הימנעות ממגע גופני בכלל, אפילו מקרובים, בעקבות הפגיעה.
- שינויים בהתנהגות מינית: יש שיפתחו הימנעות מוחלטת ממיניות, ולעומת זאת אחרים עשויים להפגין מיניות כפייתית או בלתי מותאמת, כתוצאה מהטראומה. כל שינוי קיצוני בהתנהגות המינית לאחר אירוע פגיעה צריך להדליק נורה אדומה.
- רגשות בושה ואשמה חזקים: נפגעי תקיפה מינית חווים לא פעם תחושת בושה עמוקה ונטייה להאשים את עצמם במה שקרה. תחושות אלו מלוות בדימוי עצמי נמוך ובידוד חברתי, שכן הקורבן מרגיש מלוכלך או אשם במעשה הנפשע שנעשה בו.
אם אתם או מישהו בסביבתכם חוויתם פגיעה מינית ומזהים חלק מהסימנים הללו, חשוב להכיר אותם מוקדם ולפנות לקבלת עזרה. גילוי ואבחון מוקדם עשויים למנוע הידרדרות של המצב הנפשי. טראומה מינית יכולה בהחלט להוביל ל-PTSD, ובמקרים רבים אף לצורה הכרונית המכונה פוסט טראומה מורכבת, עליה נדבר מיד.
איך ציור רגשי עוזר לעבד טראומה?
בעוד שטיפול בדיבור הוא כלי מרכזי בהתמודדות עם PTSD, לפעמים לא מוצאים את המילים לתאר את הזוועות שחווינו. כאן נכנסות לתמונה שיטות יצירתיות כמו ציור ואמנות. ציור רגשי מאפשר לעקוף את המחסומים המילוליים ולבטא את הכאב בצורה חזותית ובטוחה. לפי מומחים, טיפול באמנות מספק מרחב מוגן להוצאת רגשות ומחשבות שקשה לבטא בשיחה רגילה. כשהמכחול נע על הנייר, חלקים אחרים של המוח נכנסים לפעולה. זיכרונות טראומטיים שלא ניתן לדבר עליהם, מצליחים לצאת דרך צבע וצורה. במרחב היצירתי אפשר להוציא החוצה את הסיפור הכואב באופן בלתי מילולי, וכך להפחית את העוצמה הרגשית שלו.
אמנות יוצרת הפרדה בטוחה בין הנפש לבין החוויה המבעיתה הציור מחזיק עבורכם את הזיכרון, במקום שהוא יציף אתכם מבפנים. בנוסף, תהליך היצירה עצמו יכול להיות מרגיע ומקרקע. ההתמקדות בצבעים, במרקמים ובתנועה הפיזית עוזרת להשיג תחושת שליטה וריכוז בהווה, במקום להיסחף שוב אל עבר הטראומה. ציור ויצירה אינם רק תחביב עבור רבים מהמתמודדים עם טראומה, האמנות היא כלי טיפולי משמעותי שמשלים את הטיפול הנפשי ועוזר לעבד את הטראומה בדרך עדינה ומעצימה.
כל הגורמים שיכולים לגרום להפרעת פוסט טראומה
אין אירוע אחד ויחיד שגורם לפוסט טראומה. פוסט טראומה עלולה להתפתח בעקבות מגוון רחב של מצבי קיצון. התנאי ההכרחי הוא חשיפה לאיום קיצוני על החיים או לשלמות הגופנית/נפשית, אך חשוב להבין שלא כל מי שנחשף לאיום כזה יפתח PTSD. מדובר בשילוב בין עוצמת האירוע לבין גורמי סיכון אישיים, ביולוגיים וסביבתיים. לצערי היום אנחנו חשופים לגורם מאוד גדול שיכול לגרום לפוסט טראומה בגלל מלחמת חרבות ברזל.
להלן כמה מהגורמים המרכזיים והאירועים שיכולים להוביל להתפתחות הפרעת דחק פוסט-טראומתית:
- אירועי לחימה וטרור: מלחמות, קרבות צבאיים, שירות באזורי לחימה וכן פיגועי טרור כולם עלולים לגרום למה שנקרא לעיתים פוסט טראומה צבאית. חיילים ואנשי כוחות הביטחון שנחשפים שוב ושוב לסכנת חיים (כגון קרבות או מתקפות טילים) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח PTSD. גם אזרחים שחוו בפועל מתקפת טרור או ירי המוני עלולים לשאת צלקות נפשיות ארוכות טווח.
- תקיפה אלימה והתעללות מתמשכת: תקיפה פיזית חמורה, שוד אלים, חטיפה, אונס או התעללות מינית כל אלו נחשבים טראומות בין-אישיות קשות במיוחד. אירועים חד-פעמיים כמו אונס עלולים להסב נזק נפשי רב. על נושא זה אנחנו חשופים המון בגלל מאורעות 7 באוקטובר, עדויות של חטופים, ואני חנה מזדהה משום שחוויתי במהלך חיי המון הטרדות מיניות ועד לאונס.
- אסונות ותאונות: תאונת דרכים קשה, אסון טבע (רעידת אדמה, שריפה, שיטפון), קריסת בניין או כל אירוע אסוני אחר כאשר אדם ניצל בנס או היה עד לפציעות ומוות מסביבו, ייתכן שיפתח PTSD. גם אירועים רפואיים מסכני חיים, כגון סיבוך בלידה או התקף לב קשה, יכולים להיות טראומטיים נפשית.
- גורמים אישיים וביולוגיים: לא רק סוג האירוע קובע, אלא גם מה שאתם מביאים אתכם אליו. מחקרים מראים שישנם גורמי סיכון שמגדילים את הסיכוי לפתח PTSD, למשל היסטוריה קודמת של הפרעות נפשיות (כמו דיכאון או חרדה), חוויות טראומטיות בילדות, נטייה גנטית למשברי נפש, ואפילו רשת תמיכה חברתית חלשה.
- תגובה מיידית בעת האירוע: גורם מעניין נוסף הוא האופן שבו הגוף והנפש הגיבו בזמן האירוע. מחקרים מצאו שמי שחווה בזמן האירוע עצמו תחושות קיצוניות של חוסר אונים, בלבול או נכנס למצב דיסוציאציה במהלך הטראומה. עלול להיות בסיכון גבוה יותר להמשך תגובת PTSD.
כאמור, עצם זה שחוויתם אירוע נורא לא מבטיח בהכרח שתפתחו פוסט טראומה. עם זאת, שילוב בין אירוע טראומטי עצים לבין גורמי הסיכון האישיים עלול בהחלט לגרום להפרעה להתפתח. הכרת הגורמים הללו חשובה, משום שהיא מעבירה מסר חשוב אם אתם סובלים מ-PTSD, זה לא באשמתכם ולא כי אתם חלשים. יש לכך הסבר מדעי מדובר במערכת מורכבת של גורמים ביולוגיים ונפשיים, ולא בכוח רצון או אופי.
התנתקות מהמציאות: מהי דיסוציאציה וכיצד להתמודד?
אחד המנגנונים שהנפש מפעילה בעיצומו של אירוע טראומטי ולעיתים גם לאחריו הוא דיסוציאציה (ניתוק). דיסוציאציה פוסט טראומה מתארת מצב נפשי שבו אדם מרגיש מנותק מהמציאות, מגופו, ממחשבותיו או מרגשותיו, כאילו הוא צופה בעצמו מהצד. זוהי תגובה הגנתית טבעית של המוח במצבי לחץ קיצוני, שנועדה לעזור לנו "לא להרגיש" בזמן שמשהו בלתי נסבל קורה. דיסוציאציה כשלעצמה אינה מחלת נפש, אלא סימפטום שיכול להופיע כחלק מתגובה פוסט-טראומטית או בהפרעות אחרות.
במידה והניתוקים תכופים או ממושכים, הם עלולים להפריע מאוד לתפקוד (למשל, אדם שנוהג והראש בורח ולא זוכר חלק מהדרך, זה קורה לי המון בחיי היום יום שלי). אז איך מתמודדים עם התופעה? ראשית, זיהוי והבנה שלה הם כבר חצי דרך לדעת שמה שאתם חווים (כמו רגעים של "אוטומט" או תחושת ערפל בראש) זה מנגנון נורמלי של הגוף בתגובה לטראומה. מעבר לכך, ישנם מספר כיווני טיפול יעילים בדיסוציאציה:
- פסיכותרפיה ממוקדת טראומה.
- טכניקות הרגעה וקרקוע.
- טיפול תרופתי תומך.
התמודדות עם דיסוציאציה דורשת סבלנות זה תהליך הדרגתי של לימוד לחזור לגוף ולתחושות בצורה בטוחה. עם הכוונה מקצועית ותרגול עקבי, ניתן להפחית משמעותית את תדירות וחומרת מצבי הניתוק, ולשפר את השליטה שלכם בחוויה.
טראומה מורכבת לעומת טראומה קלאסית: מה ההבדל?
לא כל הפוסט טראומות נראות אותו דבר. היום נהוג להבחין בין PTSD "קלאסי", הנגרם מאירוע חד־פעמי, לבין פוסט־טראומה מורכבת (C-PTSD) שמתפתחת בעקבות טראומות ממושכות ומתמשכות. ההבדלים בין שני המצבים חשובים במיוחד להבנת התסמינים ולבחירת דרך הטיפול.
מאפיין | טראומה קלאסית (PTSD) | טראומה מורכבת (C-PTSD) |
גורם הטראומה | אירוע חד פעמי או קצר (קרב, תאונה, תקיפה) . | טראומה מתמשכת או סדרת אירועים בין־אישיים (התעללות, שבי, גילוי עריות). |
סימפטומים עיקריים | פלאשבקים, סיוטים, הימנעות מטריגרים, דריכות וחרדה. | כל הסימפטומים של PTSD + קשיים רגשיים חמורים, תחושת ריקנות וזיכרונות מרוביםץ |
דימוי עצמי | תחושת אשמה או בושה סביב האירוע, אך זיכרון ברור של "מי שהייתי קודם". | פגיעה מתמשכת בזהות, תחושת חוסר ערך או אשמה עמוקה, ניתוק מהעצמי הקודם. |
קשרים בין־אישיים | קושי באמון והתרחקות זמנית, אך נשמרת יכולת ליצור קשרים. | קושי עמוק ליצור אמון, ניכור חברתי, פחד ממערכות יחסים גם עם הקרובים ביותר. |
מהלך והחלמה | טיפול ממוקד עשוי להוביל לשיפור תוך חודשים עד שנים. | טיפול ארוך טווח הכולל שיקום רגשי, תפקודי וחברתי, לעיתים עם צורך בתמיכה מערכתית. |
כפי שניתן לראות, טראומה מורכבת היא תופעה רחבה, עמוקה ורב שכבתית. ההבנה שמדובר באבחנה שונה מ־PTSD רגיל חיונית כדי לקבל טיפול מתאים באמת כזה שמתייחס לא רק לזיכרון של האירוע, אלא גם לתחושת הזהות, לתפקוד היומיומי וליחסים עם העולם.
איך מתבצע תהליך אבחון מקצועי לפוסט טראומה?
אבחון של PTSD או פוסט־טראומה מורכבת נעשה על ידי איש מקצוע מוסמך פסיכולוג קליני, פסיכיאטר או עובד סוציאלי קליני המנוסה בתחום. התהליך כולל מספר שלבים, שנועדו להעריך את עוצמת הסימפטומים, להבין את מהות הטראומה ולבנות תכנית טיפול מותאמת.
השלבים המרכזיים בתהליך האבחון כוללים:
- ראיון קליני מעמיק: שיחה חופשית או מובנית שבה המטופל מתאר את האירועים שחווה ואת השפעתם על חייו.
- שאלות ממוקדות: לדוגמה: האם יש סיוטים חוזרים? פלאשבקים? דריכות מוגברת? הימנעות ממקומות או גירויים מסוימים?
- שאלונים פסיכולוגיים: כמו שאלון PCL-5 למדידת עוצמת תסמיני PTSD, או כלים להערכת דיכאון, חרדה ודיסוציאציה.
- קביעת אבחנה רשמית: אם מתקיימים כל הקריטריונים (חשיפה לטראומה, חודרנות, הימנעות, שינויים במצב רוח, משך של מעל חודש ופגיעה תפקודית), תינתן אבחנה של PTSD או CPTSD.
פוסט טראומה מורכבת: מתי כדאי לגשת לאבחון?
אם עבר זמן מאז הטראומה ואתם חווים מצוקה מתמשכת כדאי לא לחכות. במיוחד כאשר מדובר בטראומות חוזרות או ממושכות (למשל בילדות או בזוגיות פוגענית), הסיכוי לפתח CPTSD גבוה. שימו לב לסימנים הבאים:
- קשיים חמורים בוויסות רגשות (כעס מתפרץ או קהות רגשית).
- תחושת ריקנות או ייאוש מתמשך.
- דימוי עצמי שלילי עמוק ("אני לא ראוי", "אין לי ערך").
- קושי עמוק ביצירת קשרים קרובים או אמון באנשים.
אם אתם מזהים את עצמכם ברשימה זה הזמן לפנות לאבחון מקצועי. זיהוי מוקדם של טראומה מורכבת הוא הצעד הראשון לטיפול מתאים להתחלת תהליך החלמה משמעותי. אין בכך חולשה, אלא אומץ ובחירה בחיים טובים יותר.
הטיפולים הזמינים בישראל להתמודדות עם טראומה רגשית
התמודדות עם פוסט טראומה היא אתגר, אך כיום יש בישראל שפע של טיפולים מקצועיים שיכולים לעזור בהתמודדות, להקל על הסבל ולהחזיר תחושת שליטה. כל טיפול מותאם לאופי הפגיעה ולצרכים האישיים של המטופל. להלן השיטות המרכזיות:
- טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) ממוקד טראומה – נחשב לקו טיפול ראשון, כולל טכניקות כמו חשיפה ממושכת (PE) ושינוי מחשבות שליליות. מסייע בעיבוד חוויות טראומטיות והפחתת תגובות פיזיולוגיות של חרדה.
- טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT) – מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה מזיקים שנוצרו בעקבות הטראומה. מתאים במיוחד למי שנוטה להאשים את עצמו או לסבול מאובדן אמון באנשים.
- טיפול EMDR (תנועות עיניים) – מאפשר עיבוד מחדש של זיכרונות טראומטיים תוך הפעלת גירוי דו־צדדי. מקל על עוצמת הזיכרון והתגובות הנפשיות אליו, ומתאים גם לפגיעות רגשיות עמוקות.
- טיפול דינמי/עיבוד רגשי – מתעמק במשמעות הפנימית של הטראומה ובהשפעותיה על האישיות. מתאים בעיקר בטיפול ארוך טווח, ובעיקר לאחר ירידה בתסמינים החריפים.
- טיפול תרופתי תומך – תרופות נוגדות דיכאון וחרדה או משפרות שינה ניתנות לפי הצורך ובהתאם למצב הרגשי. מטרתן לאזן את התגובה הנפשית ולאפשר לטיפול הפסיכולוגי לעבוד טוב יותר.
- טיפול קבוצתי ותמיכה קהילתית – קבוצות לנפגעי טראומה מעניקות תחושת שייכות, שיתוף והבנה. מאפשרות למשתתפים להיעזר זה בזה בתהליך ההחלמה ולקבל חיזוק מהתקדמות של אחרים.
- טיפול באמנות ואמצעים יצירתיים – דרך ציור, מוזיקה, דרמה או פיסול ניתן לעבד רגשות ולבטא טראומה באופן לא מילולי. מומלץ במיוחד למי שמתקשה לדבר על מה שעבר.
- טיפול בפוסט-טראומה מורכבת (CPTSD) – דורש שילוב של כמה מהגישות: תחילה הפחתת סימפטומים בטיפולי CBT או EMDR, ובהמשך עבודה מעמיקה על זהות, יחסים וכוחות נפשיים בטיפול רגשי או קבוצתי.
כל אחת מהשיטות זמינה כיום בישראל דרך קופות החולים, מרפאות ציבוריות או קליניקות פרטיות. אפשר להתחיל דרך רופא המשפחה, או לפנות ישירות למומחה בתחום הטראומה, ולקבל טיפול מקצועי שיתאים בדיוק למה שאתם צריכים.
מאובחנים בטראומה ולא מתפקדים? הכירו את זכויותיכם
התמודדות עם PTSD עלולה לפגוע בצורה קשה בכושר העבודה, בלימודים ובתפקוד היום-יומי. החדשות הטובות: אם אובחנתם עם פוסט טראומה ועקב מצבכם אתם מתקשים לתפקד, ישנם שירותים וזכויות המגיעים לכם על פי חוק בישראל. רבים לא מודעים למה שמגיע להם ולכן חשוב להכיר את הזכויות ולנצל את הסיוע הקיים. נפרט להלן כמה זכויות מרכזיות (בהתאם לנסיבות בהן קרתה הטראומה):
- הכרה כנכה צה"ל (לנפגעי צבא וביטחון): מי שפיתח PTSD עקב שירות צבאי (בסדיר, מילואים או כוחות ביטחון אחרים) יכול להגיש בקשה להכרה דרך אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. אם תביעתכם תאושר, תהיו זכאים למעמד של נכה צה"ל ולקבל קצבת נכות חודשית והטבות נלוות (מימון טיפולים, הנחות בארנונה, ועוד). משרד הביטחון אף מפעיל קו תמיכה 8944* המספק סיוע נפשי לנפגעי טראומה מהצבא ובני משפחותיהם. שימו לב: ההכרה דורשת הוכחה שהפגיעה הנפשית קשורה לשירות, ותהליך התביעה כולל ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון.
- הכרה כנפגע פעולת איבה: מי שנפגעו נפשית בעקבות אירוע טרור או מלחמה בעורף (למשל אזרחים שנכחו בפיגוע, ירי רקטות וכו') יכולים לפנות לביטוח הלאומי להכרה כנפגעי פעולת איבה. גם ללא הכרה רשמית, כל נפגע טראומה בפעולת איבה זכאי למימון טיפול נפשי דרך קופת החולים ועמותת נט"ל. מי שהוכרו ויש להם לפחות 10% נכות נפשית יקבלו תגמול חודשי או מענק מהביטוח הלאומי, וכן החזר הוצאות על טיפולים (כולל טיפולים אלטרנטיביים). ישנם גם קווי סיוע ייעודיים לנפגעי איבה (למשל 1800-363-363 שלוחה 2).
- נכות מעבודה (PTSD עקב העבודה): במקרים מסוימים, אנשים שפיתחו PTSD עקב אירוע טראומטי בעבודה (כגון שוד אלים במקום עבודה, תאונת עבודה מזעזעת, או אפילו אנשי כוחות הצלה שנחשפו למראות קשים במסגרת העבודה) עשויים להיות מוכרים כנפגעי עבודה בביטוח הלאומי. תהליך זה דורש הגשת תביעה לביטוח לאומי, ואם ייקבעו לכם אחוזי נכות (מעל 9% נכות רפואית), תוכלו לקבל גמלת נכות מעבודה (מענק חד-פעמי או קצבה חודשית בהתאם לדרגת הנכות). גם מתנדבים שנפגעו נפשית תוך הצלת חיי אדם או במסגרת התנדבות ציבורית יכולים לזכות בתגמולים דומים.
- קצבת נכות כללית (PTSD שאינו קשור לצבא/עבודה): אם אתם סובלים מפוסט-טראומה משמעותית שלא במסגרת צבאית, פעולת איבה או עבודה תוכלו להגיש תביעת נכות כללית בביטוח הלאומי. ועדה רפואית תקבע אחוזי נכות רפואית על רקע נפשי (ישנו "ספר ליקויים" שבו PTSD ו"הפרעות דחק" מופיעים עם אחוזי נכות בהתאם לחומרה).
סל שיקום של משרד הבריאות: מי שמוכרים עם נכות נפשית בינונית ומעלה (40% נכות ומעלה על רקע נפשי) יכולים לפנות לקבלת שירותי שיקום ממשרד הבריאות.סל שיקום כולל מגוון אפשרויות סיוע למתמודדי נפש בקהילה, למשל: סיוע בשכר דירה ופתרונות דיור מוגן, שילוב תעסוקתי נתמך, חונך שיקומי, קורסי לימודים לשיקום מקצועי, ומועדוני חברתיים.
אלה רק חלק מהזכויות המגיעות לכם. ישנם ארגוני סיוע רבים בישראל המתמחים בעזרה לנפגעי טראומה. למשל עמותת "ער״ן" ו"סהר" סיוע נפשי אנונימי, עמותת "אחים לחיים" ללוחמים, "נט"ל" נפגעי טראומה לאומית, "עמותת יחד" לנפגעי תקיפה מינית, ועוד. זכרו שמטרת כל המערכות הללו היא לעזור לכם לצאת מהמשבר בין אם בתמיכה כספית, טיפולים מסובסדים או ליווי שיקומי. מגיע לכם לחיות חיים מלאים ובעלי משמעות, גם אחרי טראומה, והחברה מכירה בכך. אם אתם מרגישים אבודים בניווט הבירוקרטיה, ניתן לפנות ליועצי זכויות (למשל בעמותות המתנדבים) שיעזרו לכם להגיש את התביעות וימצו את הזכויות שמגיעות לכם.
פוסט טראומה והקשר ל-7 באוקטובר
אירועי 7 באוקטובר 2023, מתקפת הטרור הקשה והמלחמה שבעקבותיה, חוללו גל עצום של טראומה בציבור הישראלי. סקרים העריכו כי בתקופה שלאחר האירועים חלה עלייה חדה בשיעור הסובלים מ-PTSD: כ-30% מהאוכלוסייה דיווחו על תסמינים פוסט-טראומטיים כחודש לאחר המתקפה.
הנפגעים הישירים הם: שורדי הזוועות ביישובי הדרום, משפחות שחוו אובדן כבד, וחיילים שהיו בחזית נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להפרעה קשה ומתמשכת. עם זאת, גם הציבור הרחב חש השפעות נפשיות, והמודעות לנושא גברה. מערכת הבריאות הקימה מסגרות סיוע חירום, ועמותות דיווחו על זינוק בפניות לטיפול. לצד הטיפולים המסורתיים, צמחו גם יוזמות קהילתיות (למשל סדנאות יצירה וטיפול באמנות) כדי לסייע לנפגעים לעבד את הטראומה בדרכים נוספות.
התמודדות עם נכות שקופה
פוסט-טראומה מכונה לעיתים "נכות שקופה". אין לה סימן חיצוני נראה לעין, והסובל ממנה עשוי להיראות מתפקד כרגיל. לא פעם המצוקה הנפשית מתבטאת גם בתסמינים גופניים (כגון כאבי ראש או התקפי מיגרנה עקב מתח נפשי, ראו מה זה מיגרנה), אך הסביבה שלא מודעת לכך עלולה שלא להבין את עומק המצוקה.
חוסר ההבנה הזה מגביר לעיתים את תחושת הבדידות והסטיגמה אצל הנפגע. כדי להתמודד, חשוב לזכור שהפגיעה אמיתית ולגיטימית. אין מקום לבושה או האשמה עצמית. מומלץ לשתף אדם קרוב או שניים בתחושות ובאתגרים, כדי שידעו לתמוך בכם. כדאי גם להיעזר במסגרת מקצועית או בקבוצת תמיכה, ולהכיר בכך שיש לכם זכויות (למשל הכרה בביטוח הלאומי) שיכולות לסייע בתהליך השיקום.
אמנות מקורית שנולדה מכאב: סיפורים מהסטודיו
הכאב הגדול ביותר יכול להפוך לפעמים ליצירה הכי מרגשת. לא מעט יצירות אמנות מדהימות נולדו מתוך טראומות אישיות כאשר הנפש מבטאת על הבד הלבן את מה שהיא לא מצליחה להגיד במילים. בסטודיו שלנו ראינו כיצד ציור ויצירה מאפשרים למטופלים לקחת בחזרה את השליטה בסיפור שלהם. אמנות שכזו היא לא רק אסתטית היא סיפור של הישרדות וניצחון רוח האדם.
גם כאן בארץ ראינו דוגמאות מרגשות לאמנות שנובעת מטראומה והופכת למסע שיקום. לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023, קמה יוזמה בשם "יריד אמנות התקווה" שבה הציגו חיילי צה"ל פצועים ונפגעי טראומה אחרים את יצירותיהם לקהל הרחב. עבור אותם אמנים, הציור והפיסול היו חלק מתהליך השיקום. דרך לתעל זיכרונות כאב לכדי משהו מוחשי שאפשר לראות, לנגוע בו ואפילו להתגאות בו.
אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם פוסט-טראומה, דעו שהכאב שלכם יכול להפוך למשהו חדש אולי אפילו ליצירת אמנות שתרגש אחרים. בעזרת טיפול מקצועי, תמיכה מתאימה וכלים יצירתיים, אפשר בהדרגה לקבל בחזרה את הצבעים לחיים. אל תוותרו ואל תישארו לבד עם הכאב יש לנו כלים ועזרה להציע, ואתם מוזמנים לצעוד אתנו במסע הריפוי.
פוסט טראומה היא אמנם פצע עמוק, אבל ראינו שהיא גם ניתנת לריפוי בדרכים רבות משיחה ותרופות ועד ציור ואמנות. למדנו במאמר מהי ההפרעה, זיהינו סימנים לפוסט טראומה וכיצד טראומה מורכבת שונה מטראומה רגילה, סקרנו שיטות טיפול בפוסט טראומה מורכבת וקלאסית, וגילינו כיצד הבעה יצירתית בציור יכולה להפוך כלי עוצמתי בעיבוד החוויה. המסר המרכזי הוא: אתם לא לבד במסע הזה.
מגיע לכם להשתקם ולחיות חיים מלאים, והעזרה זמינה. אם התמודדתם עם טראומה ואתם מזהים אצלכם תסמינים, אל תחכו ופנו אל עזרה מקצועית. צרו קשר עוד היום לייעוץ עם חנה , בעלת אתר ציורים, והתאמת תוכנית ציור רגשי מקורי.