פבלו פיקאסו: האיש וההשראה
פבלו פיקאסו הוא שם מוכר כמעט בכל בית אמן ספרדי שהפך לאגדה עוד בחייו. יצירותיו הנועזות והמקוריות שינו את פני האמנות המודרנית והשפעתן מורגשת עד היום ברחבי העולם ובישראל. כיצד ההשראה של פיקאסו, ממייסדי האמנות המודרנית, משפיעה על טעמו של הקהל המקומי ועל מכירת ציורים בישראל? במאמר זה נסקור באופן מקצועי וקליל את תרומתו ההיסטורית של פיקאסו לאמנות, ונבדוק איך המורשת שלו מעודדת רכישת אמנות מקורית בארץ.
מי זה פבלו פיקאסו?
פבלו פיקאסו (1881-1973) היה צייר, פסל ואמן ספרדי רב-תחומי, הנחשב לאחד האמנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא יצר אלפי יצירות לאורך כ-79 שנות קריירה פורייה, במגוון סגנונות וטכניקות. כבר בצעירותו בלט בכישרונו הטכני, אך במהרה נטש את הסגנון האקדמי לטובת חיפוש אחר ביטוי אישי וחדשני. פיקאסו היה ממייסדי זרם הקוביזם סגנון אוונגרדי שבו פירק דימויים לצורות גאומטריות והציג אותם מזוויות שונות בו-זמנית, מה שחולל מהפכה בעולם לצד ציור, עסק פיקאסו גם בפיסול, בהדפס, בקרמיקה ובתחומים נוספים, מה שהופך את מפעל חייו למגוון ועשיר במיוחד.

חשוב להבין: כבר במהלך חייו היה פיקאסו דמות ידועה בעולם התרבות, לא רק בשל אמנותו אלא גם כידוען. הוא נמנה עם קומץ אמנים דגולים כגון לאונרדו דה וינצ'י, יוצר המונה ליזה ציור, ווינסנט ואן גוך (ציור ואן גוך) שהצליחו להפוך את שמם למותג של ממש. יצירות כמו פיקאסו גרניקה העוצמתית, לצד עבודות ניסיוניות ופחות מוכרות, ביססו את מעמדו כגאון יצירתי. רבים ראו בו סמל לחדשנות, וציפו ממנו להגיב ביצירותיו לאירועי התקופה. אכן, פיקאסו שילב לעיתים באמנותו התייחסות ישירה לנושאים חברתיים ופוליטיים למשל לציור הקיר המפורסם "גרניקה" מ-1937, המוכר עד היום כמחאה צורבת נגד זוועות המלחמה.
תקופות ביצירתו של פבלו פיקאסו כאמן
לאורך הקריירה שלו, פיקאסו עבר תקופות וסגנונות מגוונים שהעידו על ההתפתחות והחיפוש המתמיד שלו אחר צורות ביטוי חדשות. הנה מספר תקופות מרכזיות ביצירתו:
- התקופה הכחולה (1901-1904): פיקאסו הצעיר, בהשפעת משבר אישי ודיכאון בעקבות מותו של חבר קרוב, צייר בסגנון מלנכולי בגווני כחול וירקרק. הדמויות בציורים אלו עצובות ומיוסרות, משקפות תחושת בדידות וקושי. יש הרואים ביצירות הללו ביטוי מוחשי לכאב נפשי ואפילו לכאב פיזי הנלווה למתח אולי מעין "כאב ראש אמנותי" שממחיש לנו סבל (ואפילו מה זה מיגרנה במובן המטפורי).
- התקופה הוורודה (1904-1906): לאחר היציאה מהדיכאון, פיקאסו אימץ פלטת צבעים חמה ועליזה יותר ורודים, כתומים ואדומים. ציורי התקופה הוורודה מלאים בדמויות של לוליינים, ליצנים ואמני קרקס, עם אווירה מעט יותר אופטימית ופיוטית (אם כי עדיין בודדה). המעבר לגוונים ורודים סימן פתיחות רגשית ועלייה במצב רוחו של האמן.
- השפעה אפריקאית ו"קוביזם מוקדם" (1907-1909): היכרותו של פיקאסו עם אמנות אפריקאית ועם פיסול איברי עתיק הובילה למהפך ביצירתו. בציור המהפכני "העלמות מאביניון" (1907) הוא פירק את הדמויות לצורות חדות ומפושטות, בהשראת מסכות אפריקאיות. עבודה זו סללה את הדרך להולדת הקוביזם.
- קוביזם אנליטי (1909-1912): יחד עם הצייר ז'ורז' בראק, פיתח פיקאסו את הקוביזם האנליטי. הסגנון התאפיין בפירוק אובייקטים (כמו כלי נגינה, בקבוקים או דיוקנאות) למבנים גיאומטריים מפורקים, ובצביעה מוגבלת בגווני חום-אפרפר. המראה המפורק איפשר להציג כמה היבטים של האובייקט בו זמנית. רעיון מהפכני ששינה את מושגי הזמן והמרחב בציור.
- קוביזם סינתטי (1912-1919): בשלב זה הקוביזם הפך צבעוני וגמיש יותר. פיקאסו החל להדביק חומרי יומיום ממשיים לתוך עבודותיו (כמו פיסות עיתון, בד או טפט) ובכך יצר את אחת מיצירות אמנות קולאז' הראשונות בהיסטוריה. הוא שילב בעבודות אותיות, קטעי עיתון ומרקמים ממשיים, ובכך העמיק את החיבור בין אמנות לחיים.
- נאו קלאסיות, סוריאליזם ושנים מאוחרות (1920 ואילך): בשנות ה-20 פנה פיקאסו זמנית לסגנון נאו-קלאסי בציוריו, עם דמויות גדולות ומוצקות בהשראת העת העתיקה. במקביל הוא התנסה במוטיבים סוריאליסטיים ויצר דימויים מוזרים ומעוותים.
אותן תקופות מגוונות הבטיחו שפיקאסו לא יקובע לסגנון אחד. למעשה, הוא היה אומן של המצאה עצמית מתמדת. המגוון הסגנוני הרחב חשף את הקהל לתחומי יצירה חדשניים מציורי דיוקן קלאסיים ועד ציורים אבסטרקטיים וניסיוניים. כך, השפעתו של פיקאסו ניכרת גם בטעם האמנותי בישראל: חובבי אמנות מקומיים למדו להעריך יצירות בסגנונות שונים, החל מעבודות ריאליסטיות ועד מופשטות וחדשניות, בהשראת התקופות שפיקאסו חלוץ בהן.
פבלו פיקאסו וייסוד הקוביזם
אחד ההישגים החשובים של פבלו פיקאסו הוא ייסוד זרם הקוביזם בראשית המאה ה-20. יחד עם בראק, הוא פיתח שפה חזותית חדשה שהציגה מציאות מנקודות מבט רבות במקביל, ושברה אותה לצורות בסיסיות. במקום פרספקטיבה ליניארית, יצירותיו מציעות קומפוזיציות מרובדות ומורכבות. הקוביזם השפיע ישירות על האמנות המודרנית, ופתח דלת להתפתחות של ציורים מופשטים ומעוררי דמיון. כיום, הישראלים יכולים להעריך ציורים מקוריים ומופשטים הרבה בזכות המהפכה של פיקאסו. בזכות קוביזם פיקאסו, יצירות אמנות מודרניות הפכו נגישות ומרתקות יותר עבור הקהל הישראלי.
ציורים שהם הדפסים
לא רק בציור שמן על קנבס השאיר פיקאסו חותם, אלא הוא היה גם אמן הדפס בחסד. למעשה, פיקאסו נחשב לאחד האמנים החשובים גם בתחום ההדפס האמנותי של המאה ה-20. הוא יצר למעלה מ-2,000 דימויים גרפיים מסוגים שונים במהלך חייו (כמו, תחריטים, תצריבים, ליתוגרפיות והדפסי לינוליאום).
מה המשמעות של זה עבור חובבי אמנות?
שפיקאסו תרם להפיכת האמנות לנגישה יותר.
כיצד?
ציור מקור של פיקאסו נמכר כיום בעשרות מיליוני דולרים במכירות פומביות. סכום שרק מעטים מאוד יכולים להרשות לעצמם. לעומת זאת, הדפסים שיצר פיקאסו הופצו במהדורות מוגבלות, לרוב חתומות וממוספרות, ונמכרו במחירים נמוכים בהרבה. כך גם חובב אמנות מן השורה יכול היה לרכוש "פיקאסו קטן" לביתו. יתרה מזאת, פיקאסו לא ראה בהדפס אמנות מדרגה שנייה.
ההפך הוא הנכון הוא השתמש במדיום ההדפס כדי להמשיך ולחדש: בכל תקופה סגנונית שלו הוא יצר גם גרסאות מודפסות המשקפות את אותו סגנון. מי שאוסף את ההדפסים של פיקאסו יכול לעקוב אחר התפתחותו, מהדמויות הכחולות העצובות בליתוגרפיות המוקדמות, דרך תחריטי קוביזם מורכבים ועד להדפסי לינוליאום צבעוניים בסגנון מופשט בשנותיו המאוחרות.
ההדפסים איפשרו להפיץ את יצירתו לקהל רחב בעולם, ובין היתר הגיעו גם לישראל אוספי מוזיאונים מקומיים ופרטיים כוללים הדפסי פיקאסו שנרכשו במהלך השנים.
הנגישות הכלכלית שיצרו ההדפסים השפיעה גם על השוק הרחב: היא ביססה את הרעיון שאפשר ליהנות מאמנות גם בלי לרכוש את יצירת המקור היקרה ביותר.
כיום בגלריות ובאתרי אמנות בישראל, ניתן למצוא הדפסים איכותיים של יצירות (לצד עבודות מקוריות) כדרך להנגיש אמנות לקהל רחב.
זוהי בדיוק הגישה של גלריית אמנות מקורית: להציע אמנות לכל כיס, בלי לוותר על האיכות.
פבלו פיקאסו וקרמיקה
פבלו פיקאסו יצר בקרמיקה יצירות ייחודיות ואמנותיות בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. בעיירה ואלוריס שבדרום צרפת, שיתף פעולה עם סטודיו "Madoura" ויצר אלפי פריטי קרמיקה: אגרטלים, צלחות ופסלים. יצירותיו בקרמיקה, שנוצרו במהדורות מוגבלות, הפכו לאספנות מבוקשת, כאשר חלקן נמכרות כיום במחירים גבוהים במיוחד.
הבחירה של פיקאסו בקרמיקה שיקפה גישה אמנותית ששילבה יופי ופרקטיות בחפצי יום-יום. ציורי הכלים שילבו אלמנטים מהמיתולוגיה, בעלי חיים, טבע וצורות מופשטות. כיום, שוק הקרמיקות של פבלו פיקאסו הוא מהמובילים והיוקרתיים בעולם, עם ביקוש גבוה מצד אספנים ומוזיאונים כאחד.
מורשתו של פבלו פיקאסו כאמן
מורשתו של פבלו פיקאסו היא אדירה ומורכבת. במבט גלובלי, כמעט כל זרם אמנות מודרנית במאה ה-20 חב לו חוב: הקוביזם סלל דרך לאבסטרקט גיאומטרי ולפוטוריזם; הקולאז'ים שלו התפתחו דאדא ולאמנות הפופ. הגישה החופשית שלו לעיצוב ולחומרים השפיעה על אינספור אמנים בחיפוש אחר שבירת גבולות (ביניהם גם עליי!). בצדק מכנים אותו רבים "האמן החשוב ביותר במאה ה-20". גם כיום, עשרות שנים אחרי מותו, שמו של פיקאסו ממשיך למשוך קהל: תערוכות המוקדשות לו במוזיאונים גדולים שוברות שיאי מבקרים, ויצירותיו נמכרות במחירים מהגבוהים בעולם האמנות.
ומה אצלנו בישראל?
כאן ההשפעה של פבלו פיקאסו מתקיימת בשני רבדים: ברובד האמנים וברובד הקהל. אמני ישראל בדורות שונים הגיבו לפיקאסו בהערצה זהירה. בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, דור הציירים המודרניים בארץ ספג השראה מתנועות אירופיות. חלקם (כמו חברי קבוצת "אופקים חדשים") שילבו אלמנטים קוביסטיים הפשטה לירית בעבודותיהם, אך לרוב לא הצהירו על כך בגלוי. במילים אחרות, פיקאסו סלל את הדרך לאמנות המודרנית בישראל, אך אמנים עשו זאת תוך שמירת מרחק מסוים מתוך יראה וכבוד.
עם זאת, בדיעבד ברור שבלעדיו פני האמנות הישראלית היו שונות לחלוטין. קשה לדמיין את יצירותיהם של ציירים ישראלים במחצית המאה ה-20 ללא הקוביזם ברקע, או ללא ההיתר "לשבור מוסכמות" שפיקאסו נתן. אפילו פסלים ישראלים שאבו השראה מגישתו. בזירה העכשווית, אמנים ישראלים צעירים מרשים לעצמם להיות רב-תחומיים, לשלב ציור עם וידאו, פיסול וקולאז', ברוח חופשית במידה רבה בזכות התקדים שפיקאסו יצר.
ברובד הקהל, פיקאסו ״חינך״ דורות של צופים לאהוב אמנות נועזת. הקהל הישראלי, שנחשף במהלך השנים למוזיאונים בארץ ובעולם (ובימינו גם דרך הרשתות החברתיות), מכיר את פיקאסו ומוקיר את יצירותיו. כשרואים תערוכת אמנות מודרנית בישראל, בין אם של אמן מקומי ובין אם בין-לאומי, ההשוואה לפיקאסו או אזכור שמו היא מחמאה נפוצה. בישראל יש גם אספנים שרכשו לעצמם פבלו פיקאסו או שניים באוסף הפרטי, ובמכירות פומביות מקומיות מדי פעם מוצעות למכירה יצירות גרפיות שלו (כמו תחריטים או רישומים) שמעוררות עניין רב.
איך כל זה משפיע על רכישת ציורים בישראל כיום?
התשובה מתבטאת בשוק האמנות המקומי. המודעות לסגנונות שפיקאסו ייסד מעודדת ביקוש ליצירות בסגנון דומה. אכן, ציורים בסגנון מופשט, אקספרסיבי או קולאז'יסטי נמכרים היטב, משום שהעין והלב של הקהל הישראלי כבר "התאמנו" על פיקאסו ודומיו. בגלריית הציורים אמנות מקורית שלי, תוכלו למצוא בקטלוג ציורים מגוון יצירות אמנות ישראליות מקוריות למשל, מציורים בהשראת הקוביזם הפיקאסואי, דרך דיוקנאות מלאי רגש בסגנון אקספרסיוניסטי, ועד עבודות שהן כמעט קולאז' מודרני. ההשפעות הפיקאסואיות משתקפות בצבעים הנועזים, בצורה המתפרקת והמרכיבה את עצמה מחדש, ובהומור ובחופש שמאפיינים רבות מהעבודות.
המורשת של פיקאסו מלמדת אותנו שאין גבול ליצירתיות, ושהאמנות שייכת לכולם, ליוצרים ולקהל גם יחד. אם גם אתם מרגישים השראה מרוחו החדשנית של פיקאסו, אולי תתפתו לתלות על קירותיכם ציור מקורי נועז, או אפילו להרים מכחול בעצמכם ולנסות. בגלריה שלי תוכלו למצוא גם טיפים מועילים לציור אקריליק למתחילים, כי כל אמן גדול מתחיל בצעד ראשון. כך או כך, כאשר אתם רוכשים יצירה ישראלית מקורית שיש בה ניצוץ מהגאונות של פיקאסו, אתם הופכים לחוליה בשרשרת ארוכה של השפעה אמנותית (החל מהמאסטרו הספרדי לפני מאה שנה, ועד לחלל הבית שלכם היום.).
השפעתו פורצת הדרך של פבלו פיקאסו באמנות ניכרת גם בשוק הישראלי, שם תרומתו לקוביזם ולשבירת מוסכמות סגנוניות סייעה לעצב את טעמו של הקהל ולפתוח את הדמיון לאופני ביטוי חדשים למשל, כולל פתיחות לסוגים מגוונים של ציורים, ביניהם ציורי נוף מודרניים, מופשטים ונועזים. גישתו החופשית של פיקאסו לצבע, צורה וטכניקה העניקה השראה לאמנים מקומיים ולחובבי אמנות כאחד, בעוד הדפסיו האיכותיים הפכו את יצירתו לנגישה ורלוונטית גם כיום. אם גם אתם מרגישים את רוח החדשנות וההבעה האישית, זה הזמן לבחור ציור מקורי מהגלריה שלי, אולי אפילו ציור נוף , וליצור קשר עם חנה, בעלת הגלרייה.